עמ"מ 267/15 עדנאן ג'ית נ. מדינת ישראל

1.לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"מ 63285-11-14, שניתנה ביום 21.12.2014 על ידי כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיא. בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המשיבה ואישר צו שנחתם בידי שר הביטחון בגדר סמכותו על פי חוק סמכויות שעת חרום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק ), שלפיו נעצר המערער במעצר מינהלי מיום 30.11.2014 ועד ליום 25.4.2015.

2.כמצוות סעיף 9 לחוק, הדיון בערעור נשמע בדלתיים סגורות, ואולם נוכח הסכמת שני הצדדים, ניתן לפרסם פסק דין זה, לרבות שמו של המערער, עדנאן ג'ית, תושב סילואן.

3.הדיון בערעור בתיק דנא התקיים ביחד עם הדיונים בעע"מ 265/15 ו- 266/15. שלושת המערערים יוצגו על ידי עו"ד רמי עותמאן, וטענותיו הכלליות נטענו במשותף לגבי שלושתם. ההתייחסות לטענות הכלליות, ובכללן למסגרת הנורמטיבית ולאופי הביקורת השיפוטית על הוצאת צו המעצר המינהלי, מצויה בפסק הדין שניתן על ידי בעע"מ 265/15, בעניין אחיו של המערער, ומטעמי יעילות לא אחזור על הדברים, היפים גם לעניינו של המערער בתיק דנא.

4.אשר לנתוניו של המערער, נטען בשמו כי הוא ידוע כאישיות פוליטית וכי מעשיו נעשו במסגרת זו של פעילות פוליטית ואין בהם משום עבירה. המערער נעצר בעבר במעצר מינהלי ולאחר מכן הורחק מירושלים, ובאותה תקופה דווקא התגבר אי השקט באזור סילואן, כך שמעצרו אינו משיג את המטרה של הרגעת הרוחות. עוד נטען כי חדשות לבקרים נערכים חיפושים בבית המערער, אך לא נמצא בהם דבר. המערער הוא איש תנועת הפת"ח וידוע שאנשיה של תנועה זו פועלים במזרח ירושלים כפעילים פוליטיים שאינם פוגעים בביטחון המדינה.

5.המשיבה הגדירה את המערער כראש הפת"ח באזור סילואן וכראש התנזים באזור ירושלים, ומי שמאכוון פעילות טרור עממי בסילואן בתקופה האחרונה.

6.בהתחשב במערכת השיקולים שפורטה בפסק הדין בעע"מ 265/15 ובטענות הספציפיות הנוגעות למערער דנא, ולאחר עיון בטענות ובחומר החסוי, שוכנעתי כי היה מקום לאשר את צו המעצר המינהלי נוכח המידע שנאסף בעניינו של המערער והסכנה שאם לא ייעצר, קרוב לוודאי שיפגע בביטחון הציבור ובביטחון המדינה.

הערעור נדחה.

7.בשולי הערעור מתבקשים האחראים למעצרו של המערער ליתן דעתם לפציעה בראשו, עליה הלין בעת הדיון, ולוודא כי יינתן לו הטיפול הרפואי המתחייב.