עמ"מ 2860/16 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) מיום 28.3.2016 לאשר את צו המעצר המינהלי שהוצא נגד המערער

על ידי שר הביטחון למשך 6 חודשים.

2.

המערער, תושב מזרח ירושלים, נעצר ביום 17.1.2016 ונחקר בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות. ביום 18.2.2016 שוחרר המערער בתנאים מגבילים לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות על מנת להעמידו לדין פלילי. כעבור כחודש, ביום 17.3.2016, לאחר שניסיון להשלמת ראיות להעמדה לדין פלילי לא צלח, הוציא שר הביטחון צו מעצר מינהלי נגד המערער לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק ), לתקופה של שישה חודשים , מיום 17.3.2016 ועד ליום 16.9.2016, וזאת על בסיס מידע מודיעיני שהובא בפניו על ידי שירות ביטחון כללי.

3.

ביום 28.3.2016 אישר בית המשפט המחוזי את הצו, בתוקף סמכותו לפי סעיף 4 לחוק. בהחלטתו קבע בית המשפט, בין היתר, כי לאחר שעיין בחומר החסוי שהוצג לו ולאחר שמיעת הסברים בעל-פה נחה דעתו כי החומר המודיעיני " חושף תמונה לא פשוטה של סיכון ברמה גבוהה ", וכי מעורבותו של המערער בעבירות הביטחוניות של " תכנון פעילות צבאית וקשר לאמל"ח, היא מעורבות גבוהה ." בית המשפט התייחס גם לעובדה שהמערער שוחרר מהמעצר בו היה נתון לצרכי חקירה, ורק כעבור כחודש ימים הוצא נגדו צו המעצר המינהלי, וקבע כי ניתנו הסברים לכך על ידי אנשי השב"כ שהניחו את דעתו. אשר לטענת המערער כי שר הביטחון לא ראה את כל החומר המשטרתי שהוצג בהליכי המעצר, קבע בית המשפט כי די בכך ששר הביטחון עיין בחומר החסוי שהוצג לבית המשפט, שיש בו מידע מספיק לצורך הפעלת שיקול דעתו וקבלת החלטה. צו המעצר המינהלי אושר אפוא למלוא התקופה נקובה בו, תוך שנקבע מועד לעיון תקופתי ביום 14.6.2016. מכאן הערעור שלפני.

4.

בערעור נטען כי לא היה מקום לאשר את הצו, ולמצער לא היה מקום לאשרו למלוא התקופה. לטענת המערער שר הביטחון לא בחן את מלוא חומר הראיות, כולל החומר הגלוי (חקירות המשטרה), וכי החומר החסוי שהוצג לעיונו היה שונה מזה שהוצג לבית המשפט. כן נטען כי התשתית הראייתית הקיימת ממילא לא מצדיקה את אישור צו המעצר המינהלי, בפרט לנוכח העובדה שמאז שחרורו של המשיב ממעצר ביום 18.2.2016 לא התווספה כל ראיה חדשה. בנוסף נטען, כי הצו הוצא מבלי שהייתה כוונה של גורמי האכיפה למצות את האפיק הפלילי.

בכתב התגובה לערעור, טענו המשיבים כי דין הערעור להידחות בהעדר עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הודגש כי נגד המערער קיים מידע מודיעיני מוצק על פיו המערער מעורב בתכנון פעילות צבאית ובעל קשר לאמל"ח, וכי המסוכנות הנשקפת ממנו, גם על רקע המצב הביטחוני השורר בתקופה זו, היא גבוהה. כן נטען כי בעניינו של המערער נעשה ניסיון להעמידו לדין פלילי, אולם ניסיון זה לא צלח, ובשל מסוכנותו האמורה עלה הצורך לעצרו במעצר מינהלי.

5.

בדיון לפני חזר בא כוח המערער על טענותיו בנימוקי הערעור, והוסיף כי בהליך ערעור על החלטת אישור מעצר מינהלי אין מדובר בביקורת שיפוטית על החלטת בית המשפט המחוזי אלא בבדיקה מחדש של ההצדקה להוצאת צו המעצר המינהלי. כן נטען כי ממכלול החומר עולה שהמערער הוא "דמות שולית נגררת" בפרשה, בגינה הוגש כתב אישום נגד שני מעורבים אחרים, וכי גם בתיק קודם בו הורשע בעבירות נשק הוא לא היה דמות מרכזית. עוד נטען כי שר הביטחון לא הפעיל שיקול דעת ורק חתם על צו "שהוכן עבורו".

מנגד, טען בא כוח המדינה כי החומר מלמד על מסוכנות גבוהה של המערער ועל מעורבותו בפעילות צבאית עם אמצעי לחימה, במסגרת תשתית רחבה, ובית המשפט המחוזי קבע שמדובר במעורבות גבוהה של המערער בפעילות זו. הובהר כי שר הביטחון נדרש לחומר המודיעיני שהובא בפניו ובחן אותו, וכי ההמלצה להוצאת צו מעצר מינהלי נגד המערער נבחנה ואושרה על ידי דרגים בכירים במערכת המשפטית קודם שהובאה בפני שר הביטחון.

דיון והכרעה

6.

בהתאם להוראות החוק, הדיונים בהליכים שלפי החוק מתקיימים בדלתיים סגורות, ובמסגרתם רשאי בית המשפט לקבל ראיה ולשמוע הסברים אף שלא בנוכחות העציר ובא כוחו (סעיפים 6 ו- 9 לחוק).

7.

בענייננו, לאחר שמיעת טענות באי כוח הצדדים בנוכחות המערער, נערך דיון במעמד צד אחד, במסגרתו קיבלתי הסברים מפורטים על ידי נציגי שירות ביטחון כללי לגבי ההתארגנות שהמערער הוא חלק ממנה ולגבי חלקו ומעורבותו בהתארגנות זו, וכן הסברים, במענה לשאלותיי, באשר להליכי החקירה הפלילית והגורמים בגינם נמנעה האפשרות להעמדתו של המערער לדין פלילי. כמו כן הועמד לעיוני דו"ח מפורט של המידע המודיעיני נגד המערער וכן החומר המודיעיני הגולמי עליו מבוסס הדו"ח, אותם לא ניתן לחשוף בפני המערער.

8.

לאחר בחינה זהירה של הדברים, נחה דעתי כי צו המעצר המינהלי בדין יסודו.

9.

המידע המודיעיני בעניינו של המערער מבסס די צורכו את מסוכנותו של המערער ומסוכנות התשתית במסגרתה פעל, ואת הצורך במעצרו המינהלי לסיכול מסוכנות זו. קיבלתי גם הסברים מניחים את הדעת לסיבות בגינם לא ניתן להעמיד את המערער לדין פלילי. מהמידע המודיעיני נגד המערער וההתארגנות במסגרתה פעל עולה תמונה של התארגנות לפעילות טרוריסטית חמורה ולמעורבות ממשית של המערער במסגרת התארגנות זו. משלא ניתן - לעת הזאת לפחות, מטעמים שהובהרו - להעמיד את המערער לדין פלילי, לא היה מנוס מהצעד המניעתי של מעצר מינהלי. יצוין כי המערער ריצה לאחרונה עונש מאסר בגין עבירות בנוגע לפעילות באמצעי לחימה והשתחרר מהכלא בחודש מאי 2015. הצידוק להמשך מעצרו המינהלי של המערער ייבחן בביקורת התקופתית שתיערך על ידי בית המשפט המחוזי ביום 14.6.2016.

10.

בשולי הדברים אעיר בהתייחס לטענת בא כוח המערער, כי הליך הביקורת של בית משפט מחוזי ושל בית המשפט העליון על צו מעצר מינהלי שמוציא שר הביטחון הוא הליך של " ביקורת שיפוטית ", היינו - ביקורת

" בג"צית ", במסגרתה בוחן בית המשפט האם נפל פגם בהחלטת שר הביטחון, לפי עילות הביקורת הידועות. כך גם מוגדר הליך זה בכותרת השוליים של סעיף 4 לחוק: " ביקורת שיפוטית על צו המעצר ".

עם זאת, בהליך הערעור בבית משפט זה על החלטת בית המשפט המחוזי, בוחן בית משפט זה לגופו את הצידוק להוצאת צו מעצר מינהלי, ואינו מסתפק בבחינת החלטתו של בית המשפט המחוזי.

11.

סוף דבר : לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת שר הביטחון להוציא צו מעצר מינהלי נגד המערער, או בהחלטת בית משפט קמא לאשרו. אשר על כן, אני דוחה את הערעור ומותיר צו המעצר המינהלי על כנו. כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, צו המעצר יובא לעיון תקופתי בפני בית המשפט המחוזי ביום 14.6.2016, כמתחייב לפי הוראות סעיף 5 לחוק.