בבית המשפט העליון
עמ"ם
2891/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
פלוני
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא י' נועם) במ"ם 34713-04-19 מיום 17.4.2019
תאריך הישיבה:
כ"ו בניסן התשע"ט
(1.5.2019 )
בשם המערער:
עו"ד חמזה קוטינה
בשם המשיבה:
עו"ד אודי איתן; עו"ד קובי עבדי
פסק-דין
לפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא י' נועם ) מיום 17.4.2019, לאשר צו מעצר מינהלי נגד המערער ל-6 חודשים. הצו הוצא על ידי שר הביטחון בהמשך לצו קודם, אף הוא לתקופה של 6 חודשים.
המערער, יליד 1992, הוא תושב ישראל המתגורר באבו דיס. בעברו פיגוע דקירה נגד אזרח ישראל, בו הורשע עם אחר, ובגינו נשא בעונש מאסר בפועל בן 5 שנים. צו המעצר המינהלי ניתן על יסוד מידע מודיעיני שלפיו המערער הוא פעיל טרור בעל נגיעה לאמצעי לחימה, וכי קיים חשש ששהייתו בשטח תסכן את ביטחון המדינה.
בית המשפט המחוזי עיין בחומר החסוי וקבע כי שוכנע כי אף לעת הזו, על אף שחלפו 6 חודשים שבהם היה המשיב נתון המערער במעצר מינהלי, נשקפת ממנו – בוודאות קרובה וקונקרטית – סכנה ברורה, ממשית ומיידית לביטחון המדינה ולביטחון האיזור; וכי נוכח רמת הסיכון האמורה לא קיימת חלופה כלשהי שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. לפיכך אושר צו המעצר המינהלי למלוא התקופה, ונקבע עיון תקופתי בצו ליום 10.7.2019.
על כך נסב הערעור שלפניי. בא כוח המערער טוען כי הארכת המעצר היא בבחינת פגיעה בלתי מידתית במערער, שנישא לאחרונה – משלא קיים מידע חדש בעניינו לאחר מעצרו; וכי המסר בגין המיוחס לו כבר הועבר. עוד נטען כי אחר, שהיה שותף לשיחה שבגינה נחקר המערער, לא נעצר בשל אותה שיחה ׁ(אם כי נעצר בגין אירועים אחרים). עוד נטען כי היה מקום לערוך שימוע לפני הוצאת צו המעצר.
המשיבה מבקשת להשאיר את הכרעתו של בית המשפט המחוזי על כנה.
לאחר עיון במעמד צד אחד בחומר חסוי, וקבלת הסברים מגורמי הביטחון, שוכנעתי כי אין עילה להתערב בהחלטתו בית המשפט המחוזי. אכן, כפי שצוין לא אחת, המעצר המינהלי הוא אמצעי חריג, וחלוף הזמן מקרין על האיזון בין המסוכנות לבין זכות המערער למימוש חירותו האישית של העצור (עמ"ם 3793/15 ג'ית נ' מדינת ישראל (10.6.2015)).
בנסיבות המקרה שלפנינו, בהינתן התשתית הנורמטיבית האמורה, וחומר הראיות החסוי, מצאתי כי גם בנקודת הזמן הנוכחית התשתית הראייתית העומדת בבסיס ההחלטה היא בעוצמה הנדרשת להחלטה בדבר מעצר מינהלי, וכי נשקפת מהמערער מסוכנות לשלום הציבור וביטחונו ברמה של ודאות קרובה.
לפיכך החלטתי לדחות את הערעור.
ניתן
היום, כ"ו בניסן התשע"ט (1.5.2019).
ש ו פ ט