עמ"מ 2926/22פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיא י' שפסר ) מיום 14.4.2021 במ"מ 22309-04-22. בית המשפט המחוזי אישר בהחלטתו צו מעצר מנהלי שניתן על ידי שר הביטחון מכוח ס' 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979.

רקע עובדתי והשלבים הקודמים של ההליך

2.

המערער, יליד 2003. ביום 29.3.2022 נעצר המערער לאחר שנתפס ברכבו עם אמצעים העשויים לשמש לביצוע פעילות אלימה, בהם חומר החשוד כחומר בעירה, לום, אמצעי בעירה ואקדח גז פלפל. ביום 6.4.2022 שוחרר המערער בתנאים מגבילים. בהמשך לכך, ולאחר שנערכה בחינה של חומר הראיות, נמצא כי אין תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום בעניינו.

3.

ביום 10.4.2022 הורה שר הביטחון על מעצרו המנהלי של המערער לתקופה של שלושה חודשים, החל מיום 11.4.2022 ועד ליום 9.7.2022. למחרת היום, ניתן צו מעצר מנהלי מתוקן שבו תוקנה טעות סופר בשמו של המערער וכן מקום החזקתו של המערער במעצר. צוין בצו כי הטעם להוצאתו הוא קיומו של יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה וביטחון הציבור מחייבים זאת.

4.

ביום 12.4.2022 הגישה המדינה בקשה לאישור צו המעצר המנהלי לבית המשפט המחוזי. ב פראפרזה שנמסרה לבא-כוחו של המערער תואר הבסיס למעצרו כמתייחס לכך שהמערער " פעיל אלים בולט בפעילות אלימה כנגד פלסטינים ורכושם. מידע עדכני שנאסף בעניינו של הנדון מלמד כי עם שחרורו מהכלא בינואר 2022, שב לפעילות קיצונית ואלימה שיש בה איום מהותי לביטחון המדינה והציבור. קיים חשש ממשי מהמשך מעורבות הנדון והכוונת אחרים על ידו לפעילות אלימה בכלל הגזרות באופן המסכן את שלום הציבור וביטחונו. לאור כלל האמור עולה הצורך במעצרו של הנדון באופן שיאיין מסוכנות זו ".

5.

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי עוד באותו יום, הפנתה המדינה לעברו הפלילי של המערער, על אף גילו הצעיר. כן צוין כי המערער שוחרר אך לאחרונה ממאסר לאחר שהורשע, במסגרת הסדר טיעון, ביידוי אבנים ורימונים וכן בהפרת צווים שניתנו בעניינו. המדינה הפנתה לחומר מודיעיני שנאסף מאז שחרורו של המערער מן המאסר, וטענה כי קיימת מסוכנות ממשית אשר עשויה להתממש באופן קרוב לוודאי, ככל שהמערער לא ייעצר. עוד טענה שהתנהלותו של המערער רק מסלימה וכי אין חלופה מתונה או מידתית יותר, ולפיכך יש לאשר את הצו.

6.

מנגד, המערער טען כי אין הצדקה למעצרו המנהלי. על-פי הנטען, אין בידי המשיבים מידע של ממש המצדיק את מעצרו המנהלי של המערער. כן נטען כי יש לשקול חלופות מעצר בעניינו, ולחילופין, לקצר את תקופת צו המעצר המנהלי למינימום ההכרחי.

7.

בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את החומר החסוי שהוצג בעניינו של המערער, אישר את צו המעצר המנהלי למלוא תקופתו. בית המשפט המחוזי קבע כי החומר שהוצג לעיונו – חומר מודיעיני רב, עדכני ומהימן – מלמד על המסוכנות הביטחונית הגבוהה הנשקפת מן המערער בסבירות הקרובה לוודאות. צוין כי

המערער מעורב לאורך זמן ניכר בפעילות אלימה ומשמעותית, הנפרשת על פני עשרות אירועים ומסכנת חיי אדם. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי נשקף מן המערער איום מיידי וסכנה ממשית קרובה לוודאי לביטחון המדינה והציבור. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי מהחומר שהוצג לו עולה תמונה לפיה המערער " מחולל פשיעה מוביל ומתסיס, הנוטל חלק מרכזי ופעיל בפעילות אלימה כלפי פלסטינים בכל הגזרות " וזאת על רקע אידיאולוגיה קיצונית ואלימה בה הוא אוחז. עוד ציין כי בעברו של המערער שורה של מעצרים וצווי הגבלה בגין מעורבות בפעילות אלימה, וכי אף מאסרו האחרון לא הרתיע אותו מלשוב למעורבות בפעילות אלימה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי מהחומר החסוי עולה שחלה לאחרונה הסלמה משמעותית באירועי אלימות במוקד בו משמש המערער כפעיל מרכזי. לבסוף, קבע כי לא ניתן לתת מענה למסוכנות הנשקפת מהמערער באמצעות חלופות מתונות יותר וכי הטעמים בעטיים הוצא הצו הינם טעמים ענייניים.

הערעור

8.

המערער טוען כי יש להורות על ביטול צו המעצר המנהלי בעניינו, או לקצרו כך שישוחרר מן המעצר. לטענת המערער, הטעמים בגינם ניתן צו המעצר לא היו טעמים ענייניים הנעוצים בביטחון המדינה או הציבור, וכי העובדה שהמערער נעצר ושוחרר מיד לאחר מכן בתנאים מגבילים מעידה על כך. לחלופין נטען, כי לא נבחנה בעניינו חלופה מידתית יותר. עוד טוען המערער כי הטענה בדבר הפרות קודמות של צווי הגבלה שניתנו בעניינו אינה רלוונטית וזאת בשים לב לחלוף הזמן. עוד נטען כי על אף שלמערער עבר פלילי, יש לקחת בחשבון את גילו הצעיר ואת העובדה שהוא אינו משתייך לארגון טרור.

דיון והכרעה

9.

בחנתי את החומר החסוי שהוגש לעיוני וקיבלתי הבהרות והסברים נוספים מגורמי הביטחון, לרבות בעניינים שהועלו על ידי בא כוח המערער בטיעונו לפניי. לאחר בחינה זו ושקילת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

10.

התשתית המודיעינית שהוצגה לפניי תומכת בפראפרזה שנמסרה לבא כוח המערער, ומלמדת כי ביסוד צו המעצר המנהלי אכן עומדים טעמי ביטחון המדינה וביטחון הציבור. החומר החסוי תומך גם בהערכת גורמי הביטחון, וכן במסקנתו של בית המשפט המחוזי, אשר מצא כי נשקפת מן המערער מסוכנות מובהקת וכי שחרורו עלול לפגוע במידת ודאות קרובה בביטחון המדינה. לכך יש לצרף את העובדה שבעברו של המערער שורת הפרות של צווי הגבלה ופיקוח שהוצאו בעניינו, וכי רק לאחרונה, בחודש ינואר 2022, שוחרר המערער ממאסר בן 12 חודשים שבו היה נתון בגין הרשעתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ופציעה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, עובדות אלה אינן מאפשרות להסתפק בחלופה מתונה יותר. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי – ולפיכך דין הערעור להידחות.

11.

סוף דבר: הערעור נדחה.