פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עמ"מ
3073/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערער:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטת בית
המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"מ 45168-03-17 שניתנה ביום 26.3.2017 על ידי
כבוד סגן הנשיא, השופט מ' דרורי
בשם המערערת:
עו"ד יונתן ציון-מוזס
בשם המשיב:
עו"ד מוחמד מחמוד
החלטה
1.כנגד המשיב, תושב מזרח ירושלים, ניתן צו מעצר מינהלי שהוצא על ידי שר הביטחון מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק ), לתקופה של ששה חודשים.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ' דרורי ), בפניו הובא הצו לאישור על פי הוראת סעיף 4 לחוק, אישר את הצו באופן חלקי. נקבע כי המעצר המינהלי יהיה לתקופה של שלושה חודשים בלבד וכי אם יגיע חומר מודיעיני חדש, יוכל שר הביטחון לשקול אם יש מקום למעצר מינהלי נוסף, ואז תיבדק הסוגיה בשנית.
על כך נסב ערעור המדינה, שהוגש על פי סעיף 7 לחוק, במסגרתו הלינה המדינה על הקיצור המהותי של תקופת המעצר. מנגד, תמך המשיב יתידותיו בהחלטת בית משפט קמא.
3.השיקולים הצריכים לעניין מעצר מינהלי על פי החוק מוכרים וידועים, וניתן לתמצתם כלהלן: מטרת המעצר המינהלי היא מניעתית ולא עונשית; מעצר מינהלי הוא בבחינת אמצעי אחרון; הסכנה לביטחון המדינה או הציבור צריכה להיות ממשית ומוחשית הקרובה לוודאות; הביקורת השיפוטית על צו מעצר מינהלי היא זהירה וקפדנית (ראו, לדוגמה, עמ"מ 1381/17 פלוני נ' מדינת ישראל (12.3.2017); עמ"מ 6985/15 פלוני נ' מדינת ישראל
(29.10.2015); עמ"מ 7094/15 פלונית נ' מדינת ישראל (3.11.2015); עמ"מ 7214/15 פלוני נ' מדינת ישראל (4.11.2015), והאסמכתאות שם).
4.על רקע עקרונות אלה, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים עיינתי במעמד צד אחד בחומר החסוי ושמעתי הסברים מנציגי גורמי הביטחון הרלוונטיים. כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, יש מקורות הקושרים את המשיב לדאעש ו"על פי המתכונת המתוארת בחומר הסודי, המשיב יכול בעתיד לבצע פיגועים בדרך זו או אחרת". מבלי להידרש לעוצמתו של החומר החסוי, אני סבור כי במקרה דנן לא די בשלב זה במעצר קצר יותר כדי להגן על בטחון הציבור.
לטעמי, האיזון הנכון במקרה דנן, אינו בקיצור תקופת המעצר המינהלי, אלא ב"תחנת הביקורת" הקבועה בסעיף 5 לחוק, ולפיה " אושר צו מעצר לפי חוק זה בשינוי או בלי שינוי, ידון נשיא בית המשפט המחוזי מחדש בענין המעצר לא יאוחר משלושה חדשים אחרי אישור המעצר לפי סעיף 4 ...." . גם על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 5 יש זכות ערעור על פי סעיף 7 לחוק, לבית משפט זה.
לפיכך, אני סבור כי הדרך הראויה לילך בה בעניינו של המשיב היא להותיר את צו המעצר המינהלי על כנו ללא קיצור מהותי, ו בחלוף התקופה האמורה ייבחן עניינו של המשיב פעם נוספת (השוו עממ 5302/14 מדינת ישראל נ' פלוני (7.8.2014)).
5.אשר על כן הערעור מתקבל במובן זה, שאני מאשר את צו המעצר המינהלי למלוא תקופת הצו. עיון מחדש בענין המעצר יתקיים בבית המשפט המחוזי לא יאוחר משלושה חודשים ממועד אישור המעצר על ידי בית המשפט המחוזי (26.3.2014).
ניתנה היום, י"ג
בניסן התשע"ז (9.4.2017).
ש
ו פ ט