עמ"מ 6406/10 מחמוד כאמל מחמד סרסק נ. מדינת ישראל

1.

זהו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ע' מודריק ) בה נקבע כי אין מקום לבטל את צו הכליאה שניתן בעניינו של המערער לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2000 (להלן: החוק). להלן, בתמצית, עיקרי העובדות וההליכים עד כה. המערער הוא תושב רצועת עזה, כבן 23 והוא נעצר ביום 22.7.2009 במחסום ארז. בחלוף כחודש ממועד מעצרו, ביום 23.8.2009, הוצא נגדו צו כליאה לפי החוק. לאחר הוצאת הצו, הובא עניינו של המערער לביקורת שיפוטית בפני בית המשפט המחוזי, אשר אישר את צו הכליאה בקובעו כי הוכח שהמערער הוא פעיל בארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (להלן: הגא"פ); כי הוא בעל הכשרה צבאית והיה מעורב בפעילות צבאית נגד מדינת ישראל ואזרחיה וכי שחרורו עלול להחזירו לפעילות עוינת נגד ישראל. טענתו של המערער לפיה נבע מעצרו מטעות בזיהוי – נדחתה; ובהקשר זה נקבע כי ההחלטה לעצור את המערער לא התבססה אך ורק על חשדות שעלו נגד אדם בעל שם דומה, אלא

גם על חקירתו של המערער, שבה קשר עצמו לפעילות בארגון וממידע נוסף שהוצלב עם תוכנה של חקירה זו. בית המשפט הוסיף וקבע, כי פעילותו של המערער בגא"פ היתה פעילות ממשית, אשר כללה לא רק מעשים שבוצעו בעבר אלא גם כוונה לביצוע מעשים נוספים בעתיד. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה, אולם הוא נדחה בהחלטתי מיום 22.11.2009. באותה החלטה נקבע, כי המסקנות אליהן הגיע בית המשפט המחוזי מבוססת היטב בחומר הראיות החסוי, וכי מעצרו של המערער לא נבע מטעות בזיהוי אלא התבסס על "שורה של ראיות מנהליות הקושרות אותו לפעילות חבלנית עוינת, גם בנפרד מדבריו שלו עצמו. השתייכותו של המערער לגא"פ, הפעילות שבה נטל חלק נגד ישראל, וזו שהוא עלול ליטול בה חלק אם ישוחרר ממעצרו, מחייבים בעת הזאת את המשך מעצרו" (עמ"ם 9256/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.11.2009)).

2.

בחלוף שישה חודשים הובאה בפני בית המשפט המחוזי בקשה לביקורת שיפוטית נוספת, ובהחלטתו של בית המשפט (כב' השופט צ' גורפינקל ) מיום 22.2.2010 נקבע, כי הצו שהוצא נגד המערער יעמוד בתוקפו, נוכח כך שבתקופה שחלפה נוסף מידע הקושר אותו לגא"פ ובהעדר מידע המפריך את התשתית הראייתית שגובשה נגדו. ערעור על החלטה זו נדחה בהחלטתו של השופט ח' מלצר מיום 6.6.2010, בה נקבע, כי הראיות המנהליות החסויות הקיימות בידי המשיבה מלמדות כי החשדות נגד המערער הם מבוססים וכי קיימת עילה להמשך כליאתו של המערער במסגרת החוק, בהיותו לוחם בלתי חוקי ממנו נשקפת סכנה לביטחון המדינה. בית המשפט הוסיף וציין, לאחר בחינת החומר החסוי, כי בניגוד לנטען מפי המערער, לא נפלה כל טעות בזיהויו; כי בידי המשיבה ראיות מנהליות המוכיחות את קשריו של המערער לפעילות חבלנית עוינת בגא"פ; וכי קשרים אלה נבדקו שוב ושוב על-ידי המשיבה, ונמצאו שרירים וקיימים. בהמשך נקבע, כי קשריו אלה של המערער מעידים על המסוכנות הנשקפת ממנו; וכי בשים לב למסוכנות זו, האיזון בין מכלול השיקולים המונחים על הפרק מצדיק את המשך כליאתו של העורר. בצד האמור הוער, כי ייתכן שבשלבים מאוחרים יותר תשתנה נקודת האיזון ביחס להמשך הכליאה.

3.

בביקורת שיפוטית נוספת שנערכה בידי בית המשפט המחוזי, הוחלט כי יש להותיר את צו הכליאה על כנו. בהחלטתו ציין בית המשפט (כב' השופט ע' מודריק ) כי בידי שירות הבטחון אינדיקציות ברורות לפעילותו של המערער, וכי ניסיון העבר, צירוף המידעים והצלבתם ועדכניותם של המידעים מובילים למסקנה כי מן המערער נשקפת מסוכנות אשר איננה מאפשרת את שחרורו.

4.

מכאן הערעור שלפני, בגדרו חוזר המערער על טענתו לפיה נובע מעצרו מטעות בזיהוי. על רקע זה הוא מבקש לשוב ולבחון אם קיימות בחומר החסוי ראיות המבססות את טענת המשיבה לפיה לא מדובר בטעות בזיהוי. בהמשך טוען המערער, כי אין לו כל זיקה לארגון הגא"פ. עוד נטען, כי מאז נכלא המערער חלף זמן רב ומן הטעם הזה יש לשוב ולבחון את הצורך בהמשך כליאתו.

בא-כוח המערער הוסיף וטען, כי שולחו רשאי לדעת מתי הוא צפוי להשתחרר וכי יש לקצוב, כבר בשלב זה, את משך כליאתו. בדיון על-פה הבהיר בא-כוח המשיבה, כי עניינם של לוחמים בלתי חוקיים הכלואים מכוח החוק נבחן מדי חודש בידי פורום בטחוני מיוחד. באופן קונקרטי ציין בא-כוח המשיבה, כי הערכת הסיכון הנשקפת מן המערער, המבוססת על התשתית המודיעינית שהוצגה במעמד צד אחד, מחייבת את המשך כליאתו.

5.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר החסוי הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות. התשתית הנורמטיבית פורטה בהחלטתי הקודמת בעניינו של המערער ואין צורך לחזור על הדברים. מן ההחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של המערער – שעל תוכנן עמדתי בקצרה לעיל –

ומן החומר החסוי עולה, כי בזיהויו של המערער לא נפלה טעות. יתרה מכך, כמצוין לעיל, המערער קשר עצמו, במהלך חקירותיו, לפעילות בגא"פ, ובידי המשיבה מצויות ראיות מנהליות המוכיחות את קשריו של המערער לפעילות חבלנית עוינת של ארגון זה, ומאז נערכה הביקורת השיפוטית הקודמת בעניינו של המערער הגיעו לידי המשיבה ראיות נוספות המחזקות את התשתית הראייתית הקיימת בנוגע לפעילותו של המערער בעבר בגא"פ. למותר להזכיר, כי מדובר בארגון השולח ידו בפעילות טרור נגד מדינת ישראל ותושביה. נתונים אלה מובילים למסקנה, כי שחרורו של המערער צופן בחובו סיכון ממשי לכך שאם ישוחרר ממעצרו, הוא ימשיך

בפעילות המסכנת את בטחון המדינה. אכן, החזקתו של העורר במעצר מתארכת, ובנסיבות אלה יש ליתן משקל מוגבר לחלוף הזמן במסגרת מערך השיקולים הכולל הנבחן במסגרת הביקורת העיתית על חוקיות הכליאה. אולם, בשלב הנוכחי, ועל יסוד החומר שהוגש לעיוני, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשות המוסמכת ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי לפיה לעת הזו, אין לבטל את צו הכליאה. נוכח דברים שאמר בא-כוח המשיבה בדיון, הנחתי כי החומר המודיעיני בעניינו של המערער ייבחן, כנהוג, מדי חודש, וככל שיחול שינוי בהערכת הסיכון, תשקול הרשות המוסמכת את צעדיה בהתאם.

הערעור נדחה. החלטה זו מותרת בפרסום.

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10064060_M01.doc

נו

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il