עמ"מ 6958/09פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערעור שהוגש לפי סעיף 5(ד) ל חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים , תשס"ב-2002 (להלן:

החוק ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' הנשיא י' פלפל ) מתאריך 3.8.2009, לפיה צו הכליאה שהוצא כנגד המערער ביום 7.1.09 יעמוד בעינו.

2.

המערער, תושב בית חאנון שברצועת עזה, נעצר בלילה שבין 4.1.2009 לבין 5.1.2009, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ובתאריך 5.1.2009 הוצאה נגדו "הוראת כליאה זמנית" לפי סעיף 3(א) לחוק. ביום 7.1.2009 נערך למערער שימוע בפני קצין בדרגת סגן אלוף, שם טען, בית היתר, כי הוא משתייך לארגון הפת"ח ועובד כפקיד ברשות הפלסטינית. באותו יום חתם האלוף (במיל') יפתח רון-טל (לו הואצלה סמכותו של הרמטכ"ל בעניין זה על פי החוק) על צו הכליאה של המערער, בהתאם לסעיף 3(ב)(1) לחוק, בקבעו כי קיים יסוד סביר להניח, על בסיס המידע שהובא בפניו, כי הכלוא הוא לוחם בלתי חוקי כמשמעו בחוק, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה.

3.

בתאריך 15.1.2009 הובא המערער בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לצורך קיומה של ביקורת שיפוטית ראשונה על צו הכליאה, לפי סעיף 5(א) לחוק. בהחלטה מיום 19.1.2009 קבע בית המשפט המחוזי הנכבד, כי מן המידע המודיעיני הקיים בעניינו של המערער עולה כי הוא מבכירי ארגון החזית הדמוקרטית ברצועה עזה (להלן: החז"ד ), כי פיקד על חוליית ירי רקטות, וכי אוחסנו בביתו אמצעי לחימה. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי צו הכליאה הוצא כדין. ערעור שהוגש על החלטה זו לבית משפט זה נדחה (עמ"ם 1510/09, כב' השופטת א' חיות , החלטה מיום 2.4.09). אף שבית המשפט הצביע על פגמים מסוימים שנפלו בהליך השימוע ובצו הכליאה (ביניהם העובדה כי לא נמסר למערער כי הוא חשוד בהשתייכות לארגון החז"ד), נקבע כי הפגמים אינם מצדיקים את ביטול הצו. על בסיס החומר שהוצג לו, שוכנע בית המשפט כי המערער אכן נטל חלק פעיל וישיר בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה.

4.

בתאריך 1.7.09 הובא המערער בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לצורך קיומה של ביקורת שיפוטית

שניה על צו הכליאה, לפי סעיף 5(ג) לחוק. לאחר שהוצג בפני בית המשפט במעמד צד אחד חומר מודיעיני עדכני בדבר זיקתו של המערער לארגון החז"ד, קבע בית המשפט, בהחלטה מיום 3.8.09, כי אין ספק שבשחרורו של המערער יש כדי לפגוע בביטחון המדינה, ועל כן צו הכליאה יעמוד בעינו.

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני, בו חוזר המערער על טענתו כי אין לו זיקה לארגון החז"ד, כי לא נשקפת ממנו סכנה לביטחון המדינה, וכי לא מתקיימת בו ההגדרה של לוחם בלתי חוקי. נוכח חלוף הזמן מאז מעצרו (שמונה חודשים), ובהיעדר חומר עדכני בעניינו, המערער טוען כי הנטל המוטל על המדינה להוכיח את מסוכנותו כבד יותר. נוכח כל זאת, מבקש המערער כי יבוטל צו הכליאה שהוצא כנגדו. בדיון שנערך בפני הוסיף וטען המערער כי יש להביא בחשבון את העובדה שהביקורת השיפוטית הבאה על צו הכליאה כנגד המערער תהיה רק בחודש ינואר 2010 ועד אז יחלוף זמן רב שבו ימצא בכלא.

5.

בתגובתה טוענת המדינה, כי שאלת הגדרתו של המערער כלוחם בלתי חוקי הוכרעה כבר בעבר על ידי בית משפט זה, ואין להידרש לכך בשנית. עוד נטען, כי בעניינו של המערער קיים מידע מודיעיני רב, ממנו עולה כי הוא מבכירי ארגון החז"ד, וכי במסגרת השתייכותו לארגון היה מעורב בפעילות חבלנית עוינת. בנוסף, קיים מידע עדכני אודות מידת תרומתו ואופי תרומתו לארגון. מידע זה הוצג במעמד צד אחד לבית המשפט הנכבד קמא הן במסגרת הביקורת השיפוטית הראשונה והן במסגרת הביקורת השיפוטית השניה, ויש בו כדי להצדיק את המשך החזקתו של המערער במעצר מכוח החוק. על כן נטען, כי אין עילה להתערבות בקביעותיו של בית משפט קמא הנכבד.

6.

לאחר עיון בערעור ובתגובת המדינה, שמיעת טענות הצדדים וכן עיון בחומר החסוי שהוגש לי במעמד צד אחד – הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות .

7.

בכל הנוגע לטענתו של המערער ולפיה אין הוא בא בגדרי הגדרת "לוחם בלתי חוקי" לפי סעיף 2 לחוק, הרי שדין טענה זו להידחות ממספר נימוקים:

ראשית , מן הטעם שנקבע כבר על ידי בית משפט זה, לאחר שעיין בחומר ראיות חסוי, כי החומר החסוי מלמד שהמערער הוא אכן לוחם בלתי חוקי (ראו ההחלטה ב-עמ"ם 1510/09 הנ"ל).

שנית , וזה העיקר – לאחר שגם אני עיינתי בחומר החסוי שהועבר לעיוני שוכנעתי כי קיימת תשתית ראייתית חסויה המבססת את טענת המדינה ולפיה המערער הוא אכן פעיל צבאי בכיר בחז"ד.

כידוע, "לוחם בלתי חוקי" מוגדר בסעיף 2 לחוק כך:

"אדם שנטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין, או נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל שלא מתקיימים לגביו התנאים המקנים מעמד של שבוי מלחמה במשפט הבין-לאומי ההומניטארי..."

בית משפט זה קבע כי יש לפרש הגדרה זו של לוחם בלתי חוקי "בשים לב לתכליתו הביטחונית של החוק, ובהתאם לעקרונות החוקתיים ולדין הבינלאומי ההומניטארי... המחייבים הוכחתה של מסוכנות אינדיבידואלית כעילה למעצר מנהלי" (ראו: ע"פ 6659/06

עיאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.6.2008), פיסקה 21; עיינו עוד: עמ"ם 2595/09 סופי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.4.2009); עמ"ם 1510/09 עתאמנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.4.2009)).

במקרה שלפנינו, החומר החסוי שבו עיינתי מצביע על כך שהמערער נטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל ונמנה על כוח המבצע פעולות איבה נגד ישראל. מעבר לכך, החומר מצביע על כך שהמערער הוא פעיל בכיר בחז"ד. מן החומר גם נלמדת מסוכנות אינדיבידואלית הנשקפת מן המערער ויש בה כדי להצדיק המשך כליאתו על פי החוק.

8.

בכל הנוגע לטענות המערער בדבר התמשכות כליאתו, הרי שהחומר החסוי שהוצג לי הינו עדכני באופן יחסי, ומצביע על פעילות עקיפה הקושרת את המערער לפעילות עויינת למדינת ישראל

גם לאחר כליאתו . הדבר מלמד על מסוכנות נמשכת מצד המערער, דבר שאיננו מאפשר את סיום כליאתו לעת הזו.

9.

נוכח כל האמור לעיל – הערעור נדחה.