עמ"מ 8077-23 עמ"מ 8077-23

1.לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (סגן הנשיאה א' ביתן) במ"מ 40817-10-23 מיום 2.11.2023, בגדרה אושר צו המעצר המנהלי שהוצא נגד המערער, שתוקפו מיום 25.10.2023 עד ליום 25.12.2023.

2.ביום 30.5.2022 הורה שר הביטחון על מעצרו המינהלי של המערער, זאת מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979; ומאז הוארך הצו ברציפות עד היום. אציין כי בדיון שהתקיים בבית משפט זה בערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בבר שבע בעניין הצו הנדון שם, הצהירה המשיבה כי אם לא תהיינה התפתחויות מהותיות, אין בכוונתה להאריך את מעצרו של המערער מעבר ליום 25.10.2023. חרף האמור, הוצא צו חדש עד ליום 25.12.2023, הוא מושא הערעור שלפניי.

3.בהחלטתו מושא הערעור דנן אישר בית המשפט המחוזי את צו המעצר המינהלי, וקבע – לאחר עיון בחומר החסוי – כי נמצא שצו המעצר הוצא בשל טעמים שבביטחון המדינה ומתוך שיקולים עניינים. עוד נקבע כי שחרור המערער, בעת הזאת, עלול לסכן באופן ממשי ומוחשי את ביטחון המדינה.

4.מכאן הערעור, בגדרו טוען המערער, בעיקרו של דבר, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא קיים דיון במעמד צד אחד לבירור העומד מאחורי צו המעצר המנהלי; כי אין בפרפרזה כדי לגלות על פעילותו כנגד ישראל בגבולותיה; כי לא נשקלו נסיבותיו האישיות בהחלטת המעצר המנהלי, אשר פוגעת בזכויותיו פגיעה בלתי-מידתית, וכן כי לא נשקלו חלופות מעצר מידתיות יותר תחתיה.

5.לאחר דיון במעמד הצדדים, ובהסכמת בא-כוח המערער, עיינתי בחומר החסוי, ונחה דעתי כי יש בחומר בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה שנמסרה לעיונו של ב"כ המערער, כי "הנדון מעורב בהנעת פעילות בטחונית באזרבייגן נגד יעדים ישראלים ולפיכך נשקפת ממנו סכנה משמעותית ומיידית לביטחון המדינה". עוד שוכנעתי כי החומר החסוי מבסס היטב את הצורך במעצרו של המערער לתקופה שנקבעה במסגרת הצו, על מנת למנוע פגיעה בביטחון המדינה או הציבור.

6.נוכח כל האמור, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה אפוא.