פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"א
10666/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
אסי אבוטבול
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפטי המחוזי
בתל אביב בעע"א 2532/07 ושלוש אחרות מיום 13.12.07
שניתנו על-ידי השופט כבוב
בשם המבקש:
עו"ד אייל אלון
בשם המשיב:
עו"ד גלעד שירמן
החלטה
א.
בקשה זו מופנית כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט כבוב) מיום 13.12.07 בעע"א 2532/07 ושלוש אחרות, ובה עותר המבקש לבטל צעדי ענישה – כלשונו – שננקטו נגדו על-ידי המשיב, בטענה כי אינם מידתיים.
ב.
בהחלטת בית המשפט המחוזי נאמר, כי העתירות - שעניינן תנאי מעצרו של המבקש, טיפול רפואי, מפגשים עם בא-כוחו ועוד - נקבעו לדיון ב-26.12.06 בפני שופט הדן בעתירות אסיר. השופט כבוב דן בתיק בעקבות "בקשה לקביעת מועד דחוף ביותר" לדיון בעתירות, וזאת בעקבות שינוי שחל במקום מעצרו של המבקש. נגד המבקש מתנהל תיק פלילי חמור בפני הרכב, הנשמע ארבע פעמים בשבוע, ולשם ניהול הגנתו נקבעו הסדרים מיוחדים בבית המעצר באבו כביר; והנה לפתע הועבר המבקש מיידית לכלא רימונים, דבר שכנטען פגע בזכויותיו. זאת – הן באשר למפגש עם בא כוחו בעתירות האסיר, הן באשר לסדרי הבאתו. המשיב הגיב בבית המשפט קמא, כי הפגיעה בזכויות נגרמה עקב כורח המציאות. בית המשפט עיין בעקבות זאת בחומר המודיעיני וציין כי "אין ספק ספיקא בעיני שמדובר בחומר מודיעיני שמבסס כדבעי את אותו חשש מובנה מעצם המשך החזקתו של העותר בבית מעצר אבו כביר לפחות בשלב זה ולפחות בזמנים אלה: מדובר בחומר מודיעיני שמחייב את רשויות שב"ס לפעול באופן מיידי על מנת למזער נזקים... אציין שאם המשיב לא היה פועל להעברתו המיידית של העותר לכלא רימונים באופן מיידי ובתנאים של בידוד, היה בכך משום מחדל רציני מטעם המשיב...".
ג.
בבקשה דנא נטען כי "צעדי הענישה" ננקטו נגד המבקש בלא הסבר ושימוע, וגם נלקחו הימנו פריטי ציוד חיוניים, כמו פלטת חימום וטלויזיה, ונשלל ממנו קשר עם משפחתו, למעט קשר עם שני עורכי דינו במשפט העיקרי (אך לא עם באי כוחו בבקשה זו). אין המבקש מלין על בידודו אלא על הצעדים הללו, ולשיטתו ציוד אישי יכול להיות מוחזר לו לאחר בדיקה גם בתוך בידוד; אין, לדעתו, להמתין עד לדיון ב-26.12.07.
ד.
נתבקשה תשובה עד 17.12.07 וכן נתבקש צירוף החומר המודיעיני שהוצג בפני בית המשפט המחוזי.
ה.
בתגובת המשיב נטען, כי אין הבקשה עונה לאמות המידה של מתן רשות ערעור בבית משפט זה, בהיותה תחומה לנסיבותיו של המקרה הקונקרטי. נאמר, כי הבקשה מוקדמת, כיוון, שחלק מן המתבקש טרם הוכרע ונדון. עוד נאמר, כי אין מדובר בצעדי "ענישה", אלא בתנאי הפרדה. נאמר, כי
"משב"ס נמסר, כי כיום מחזיק העותר (קרי, המבקש – א"ר) בידו פריטים בסיסיים שונים, כולל מפזר חום... כי לחדרו של המבקש אף יוכנס בימים הקרובים מכשיר טלויזיה. יחד עם זאת, לא אושר למבקש להחזיק בתאו קומקום חשמלי או פלטה חשמלית".
נוכח המידע המודיעיני, ונמנע מאותן סיבות הקשר עם הזולת למעט עורכי דינו.
ו.
הוגשה בהסכמה תגובת המבקש לתגובת המשיב, בה נטען באשר לתנאים בהפרדה (שעליה כשלעצמה אין המבקש מלין) כפי שפורט מעלה, ושלדעת המבקש יש לשנותם תוך בדיקות מתאימות, גם אם ישנו מידע מודיעיני חמור (כפי שנמסר לו).
ז.
לאחר שעיינתי בבקשה וכן בחומר המודיעיני, לא ראיתי מקום להיעתר לה. ראשית, אין היא עומדת כל עיקר באמות המידה המקובלות למתן רשות ערעור בבית משפט זה; שנית, לאחר העיון, שותף אני לדבריו של השופט כבוב שהובאו מעלה באשר לנסיבות שהביאו לצורך בהעברת המבקש ובהפרדה; שלישית, באשר לטענות הספציפיות, סבורני כי יוכלו להתברר בפני בית המשפט ביום 26.12.07 ואינן מצדיקות רשות ערעור בבית משפט זה לעת הזאת, עם כל אי הנחת של המבקש. אני יוצא מההנחה כי מלבד הכנסת הטלויזיה כנמסר, דואג המשיב - בחינת פשיטא – לכך שהמבקש יוכל לקבל אוכל ושתיה מתאימה - כגון קפה - מטעם המשיב, משלא אופשר לו להחזיק בפלטה או בקומקום חשמלי. לשכת היועץ המשפטי לשב"ס מתבקשת לבדוק בדחיפות אם מוצדקת מניעת מגע עם בא כוחו בתיק זה, מבלי שאביע דעה על כך.
ח.
בנתון לאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, ט' בטבת תשס"ח (18.12.07).
ש ו פ ט