עע"מ 10865/07 עירית חיפה נ. חברת אורלן (1983) בע"מ

לפני בקשה לסילוק הערעור שבכותרת על הסף.

1.

בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה פסק (ביום 14.11.2008) בעתירה שהגישה המשיבה (אורלן 1983 בע"מ) בעניין הליכי גבייה מינהלית בהם נקטה כנגדה המערערת עיריית חיפה (להלן: העירייה ) בגין חובות ארנונה. מלבד העירייה הופנתה העתירה המינהלית גם כנגד מר דניאל זהבי (להלן: זהבי ) ופומקו מחסני פחם בע"מ (להלן: פומקו ). בית המשפט התבקש להצהיר כי זהבי ופומקו החזיקו בנכס בתקופה הרלוונטית ועליהם חלה החובה לשלם לעירייה את חוב הארנונה בגינו. בית המשפט דחה את טענות המשיבה לעניין החזקת הנכס על ידי זהבי ופומקו. עם זאת, נפסק כי היה על העירייה להימנע מלנקוט בדרך של גביה מנהלית נגד המשיבה ולהגיש תביעה משפטית. עוד קבע בית המשפט כי בהליכי גבייה מינהליים ניתן להעלות טענת התיישנות, ולפיכך המערערת רשאית לגבות מהמשיבה ארנונה רק בגין התקופה שהחלה ביום 4.11.1999 ועד מועד פינוי הנכס שבמחלוקת ביולי 2000.

2.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה הוגשו שני ערעורים; האחד, ערעור מטעם המשיבה (עע"מ 10722/07) כנגד עיריית חיפה, זהבי ופומקו; השני, ערעור מטעם העירייה נגד המשיבה (עע"מ 10865/07). ביום 23.9.2008 הגישה המשיבה בקשה לדחיית הערעור מטעם העירייה על הסף או לחילופין למוחקו. בבקשה נטען כי העירייה לא צירפה לערעור את זהבי ופומקו אשר היו צדדים בהליך שהתקיים בבית המשפט קמא ובכך פעלה היא בניגוד לאמור בתקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:

התקנות ), הקובעת כי כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור. על פי הנטען, אי צירוף זהבי ופומקו כמשיבים בהליך שבכותרת מהווה אפליה פסולה בין העירייה לבין המשיבה בנושא הפקדת העירבון. לטענת המשיבה, לו צורפו משיבים אלה, מזכירות בית המשפט לא הייתה מקבלת את הערבות הבנקאית שהפקידה המערערת, שאינה מופנית אל זהבי ופומקו. נטען עוד כי לעירייה אין זכות עמידה בשל הפגמים שנפלו באופן פעולתה, שהייתה מנוגדת להצהרותיה.

3.

העירייה בתגובתה מציינת כי אמנם לפי תקנה 424 לתקנות יש לצרף את כל בעלי הדין שנכחו בדיון ואולם, אי צירוף זהבי ופומקו כמשיבים לערעור אינו מהווה פגם מהותי אלא פגם פרוצדוראלי אשר אינו חמור ואינו בעל חשיבות, ובודאי שאין בו כדי להצדיק את מחיקת הערעור. העירייה מדגישה כי זהבי ופומקו כלל לא התייצבו להליך שהתקיים בפני בית המשפט קמא, לא הגישו כתב תשובה לעתירה המנהלית שנדונה בערכאה קמא, ואף לא ננקט נגדם בפסק הדין כל חיוב ולא ניתן בעניינם כל סעד אופרטיבי. היא מדגישה כי גם בערעור העירייה לא התבקש מהם כל סעד והעירייה אינה טוענת כלפיהם לחבות בארנונה. בנוסף, הם צורפו כמשיבים בערעור מטעם המשיבה, שישמע יחד עם ערעור העירייה ולכן זכויותיהם של זהבי ופומקו ממילא לא יפגעו. נטען, אפוא, כי אי צירופם לערעור דנן אינו פוגע בהם ובודאי אינו פוגע במשיבה. אשר לטענה לפיה העירבון הופקד שלא כדין, המשיבה מדגישה כי גובה העירבון בשני הערעורים זהה ומוסיפה כי אין חשש שהעירייה לא תעמוד בתשלום הוצאותיה ככל שייפסקו

4.

הכול מסכימים כי זהבי ופומקו היו בעלי דין בבית המשפט לעניינים מינהליים. מכאן שצירופם כמשיבים בערעור התחייב נוכח תקנה 424 לתקנות, הקובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בבית המשפט קמא ואינו מערער יהא משיב בערעור". העירייה חייבת הייתה לעשות את זהבי ופומקו משיבים בערעור. הטענה כי לא נטלו חלק בדיונים – אותה העלתה העירייה - אינה מעלה ואינה מורידה, כמו גם הטענה כי העירייה אינה מבקשת סעד כלפיהם. תקנה 424 אף אינה מבחינה בין משיב מהותי לבין משיב "פורמאלי" שאינו צפוי להיות מוש פע מתוצאות הערעור. מטרתה של תקנה 424 היא לידע את בית המשפט לערעורים מי הם בעלי הדין. משיב ששמו אינו מופיע בהודעת הערעור אין בית המשפט לערעורים יודע על קיומו ואין הוא יכול לשקול אם לשלוח לו הודעת ערעור. המערער עצמו אינו רשאי להחליט אם להשמיט שמו של המשיב מהודעת הערעור. מחובתו להביא בפני בית המשפט לערעורים את שמות כל בעלי הדין, שהיו צדדים לדיון בערכאה דלמטה. (ראו, יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 810 (מהדורה שביעית בעריכת דר' שלמה לוין, התשנ"ה-19951 להלן - זוסמן ); ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' הום חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מז(2), 346). בית המשפט אמנם רשאי לפטור את המערער על יסוד תקנה 412(ב) לתקנות, מן החובה להמציא את כתב הערעור למשיב פורמאלי, אך בשום מקרה אין פוטרים מערער מלעשות את מי שהיה בעל דין למשיב בערעור (ע"א 443/62 פוקס נ' מירון , פ"ד יז 1821).

5.

הוראה זו שבתקנה 424 לתקנות הינה הוראה חד משמעית ומחייבת. כתב ערעור שהושמטו ממנו חלק מבעלי הדין בבית המשפט קמא הוא כתב ערעור פגום. הנתבע כלפיו הוגש הערעור רשאי להתנגד לשמיעת הערעור מחמת הפגם ועשוי אפילו להשיג ביטול הערעור ( זוסמן, שם ; ראו גם בש"א 207/ 88

קרליץ נ' משרד העבודה והרווחה, פ"ד מב(2) 562). טענה בדבר אי צירוף משיבים כמוה כטענה שערעור קובל לרישום בניגוד להוראת תקנה 421, ויש צורך לבחנה בחינה מקדמית לפני דיון בערעור גופו. יחד עם זאת, איני סבורה כי במקרה דנן הפגם צריך להוביל למחיקת הערעור, כבקשת המשיבה. קביעת תוצאותיו של מחדל דיוני נעשית על יסוד בחינה של האינטרסים השונים הנוגעים לעניין. האינטרסים שיש לקחת בחשבון במקרה דנן הם האינטרס של העירייה, האינטרס של המשיבה, האינטרס של זהבי ופומקו והאינטרס הציבורי. מבחינת העירייה-המערערת, האינטרס שלה הוא מי מוש הזכות לערער ובירור הערעור לגופו. המדובר באינטרס כבד משקל, אינטרס בעל מעמד בכורה. אמנם, העירייה אינה מספקת הסבר מניח את הדעת למחדלה לצרף את זהבי ופומקו. אולם התנהלותה אינה מעידה על כוונה לפגוע בתקינות הליך הערעור ובזכויות של זהבי ופומקו. אשר לזהבי ופומקו, דומה כי מבחינה מהותית לא נפגעו האינטרסים שלהם. שמם אמנם נגרע מכתב הערעור ולא הומצאו לידיהם כתבי בי דין. אולם הם צורפו לערעור שהוגש מטעם המשיבה. משכך, לא נוצרה אצלם ציפייה לסופיות ההליכים בעניין הארנונה על הנכס. הם הועמדו על כך שפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים אינו פסק דין חלוט. בנוסף, יש לזכור כי רק לערעור מטעם המשיבה עשויה להיות השלכה ממשית על זהבי ופומקו, בעוד שערעור העירייה תחום למערכת היחסים שבין העירייה ולמשיבה. את עניין הערבות הבנקאית ניתן לתקן ואין הוא מצדיק, כשלעצמו, מחיקת ההליך.

6.

מבחינת המשיבה, אין לה כל אינטרס לגיטימי במחיקת הערעור. העירייה צירפה את המשיבה לערעור והמציאה לה את כתב הערעור, כך שזכויותיה הדיוניות של המשיבה עצמה לא נפגעו. גם העובדה שהערבות הבנקאית שהפקידה העירייה מופנית אך כלפי המשיבה ולא כלפי זהבי ופומקו אינה פוגעת באינטרס כלשהו של המשיבה. מבחינת המשיבה, מטרת הפקדת העירבון היא להבטיח את הוצאותיה ומטרה זו הושגה במלואה עם הפקדת הערבות הבנקאית המופנית אליה. לא מצאתי כי ייגרם למשיבה נזק כלשהו כתוצאה מכך שהפגם בכתב הערעור יתוקן והערעור יוותר על כנו (מעבר לנזק הכרוך בעצם קיומו של הליך ערעורי). לכך יש להוסיף את העובדה שהמשיבה השתהתה משך כ-9 חודשים מאז הוגש הערעור ועד להגשת הבקשה לסילוקו על הסף. אשר לאינטרס הציבורי, הרי שעיקרו שמירה על התפקוד התקין של המערכת השיפוטית, מניעת שיבוש הליכים ומניעת קיומם של הליכים מיותרים. במקרה דנן אי צירופם של זהבי ופומקו גרם לפגיעה בתפקוד התקין של המערכת ולהטרחה שלא לצורך של בית המשפט. יחד עם זאת, אין המדובר בפגם שאינו ניתן לתיקון בשלב זה של הדיון. יש לזכור בהקשר זה כי סילוק הליך בשל מחדל דיוני אינו צריך לשמש קיצור דרך או תחליף לדיון ממשי בערעור. סילוק הליך על הסף הוא בבחינת אמצעי הננקט בלית ברירה. פתרון ענייני של המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. אם תיקון כתב הערעור עשוי למנוע את הצורך למחוק את הערעור על הסף, יש ליתן אפשרות לתקן את הערעור.

7.

לאחר שקילת מכלול האינטרסים המעורבים באתי לכלל מסקנה כי התוצאה המידתית היא לאפשר לעייריה לתקן את הפגם שנפל בכתב הערעור בדרך של צירוף המשיבים החסרים ולברר את ההליך גופו, תוך חיובה בהוצאות מתאימות (השוו, ר"ע 25/85 אבו רומי נ' פקיד הבחירות , פ"ד לט(2) 353). החיוב בהוצאות נובע מכך שהתנהלותה של העירייה הביאה לסרבול ההליך וגרמה טורח מיותר למשיבה. על העירייה להגיש אפוא הודעת ערעור מתוקנת, בה יכללו זהבי ופומקו ברשימת המשיבים. הודעת הערעור המתוקנת תוגש תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. בתוך אותו מועד תמציא העירייה את הודעת הערעור לזהבי ופומקו. בתוך 10 ימים נוספים תמציא העירייה ערבות בנקאית מתוקנת, המופנית הן כלפי המשיבה והן כלפי זהבי ופומקו. זהבי ופומקו יגישו סיכומים עד ליום 30.11.2008. עד לאותו מועד יוגשו גם סיכומי המשיבה. סיכומי תשובה מטעם העירייה יוגשו עד ליום 30.12.2008. העירייה תשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪.