עע"מ 1122/22 מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ. סאב ניהול יזמות והשקעות בע

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת יעל רז-לוי ) בעת"מ 31702-02-01 מיום 31.12.2021, במסגרתו התקבלה עתירת המשיבה אשר עניינה בדרך החישוב שיש לנקוט לחישוב המחיר שישולם בגין 12 מגרשים שרכשה מאת המבקשת בפטור ממכרז.

1.

בתמצית, ייאמר כי עסקינן בעתירה מנהלית שהגישה המשיבה, סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ (להלן: המשיבה ), נגד המבקשת, מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל (להלן: המבקשת ), הנסובה סביב פרשנותה של החלטה 1470 של מועצת מקרקעי ישראל אשר התקבלה ביום 15.6.2016 (להלן: החלטה 1470 ), ובהתאם דרך החישוב על פיה יש לחשב את המחיר אותו על המשיבה לשלם בעבור המגרשים שרכשה בפטור ממרכז (להלן: המגרשים ). על פי הנטען בעתירה המנהלית, דרך החישוב בה נקטה המבקשת מנוגדת להחלטה 1470, ועל כן התבקש בית המשפט קמא להורות למבקשת לנקוט בדרך חישוב אחרת (כאשר המשיבה הציגה שתי דרכים חלופיות על פי פרשנותה שלה), וכפועל יוצא להורות למבקשת להשיב למשיבה כספים עודפים ששולמו על ידה.

2.

ביום 31.12.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא אשר קיבל את העתירה המנהלית והורה למבקשת לערוך חישוב מחדש של עלות המגרשים, וזאת בהתאם לחלופה שהציעה המשיבה.

על פסק הדין האמור הגישה המבקשת ערעור, ובסמוך לו בקשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה המונחת לפניי.

3.

המבקשת סבורה כי בפסק הדין נפלו שגיאות רבות, הן לעניין פרשנות החלטה 1470 והן לעניין התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא אשר משמעותה מתן הטבות מפליגות במחיר המגרשים שאינו תואם את שוויים האמיתי. עוד טוענת המבקשת כי דרך החישוב שקבע בית המשפט קמא אינה קלה ליישום מבחינה שמאית וטומנת בחובה השקעת משאבים רבים. בשל כל אלה, סבורה המבקשת כי הן סיכויי הערעור והן מאזן הנוחות נוטים לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין. כן מציינת המבקשת כי ככל שיידחה הערעור, הפער שבין המחיר ששילמה המשיבה לבין הסכום שייקבע על ידי בית משפט זה יושב לידי המשיבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

4.

המשיבה, מנגד, גורסת כי דין הבקשה להידחות, משאין מדובר במקרה חריג ומיוחד המצדיק עיכוב ביצוע של פסק דין כספי במהותו, כבמקרה דנן. לטענתה, המבקשת לא העלתה כל חשש שמא לא תוכל לגבות את הכספים בחזרה, ככל שיתקבל הערעור, וממילא לא הצביעה על קיומו של נזק ממשי שעשוי להיגרם לה. בתוך כך, נטען כי דרך החישוב שקבע בית המשפט קמא ניתנת לביצוע בנקל, ולמצער במשאבים מזעריים. לעומת זאת, טוענת המשיבה כי הנזק שנגרם לה מהמשך החזקת הכספים בידי המבקשת הוא רב, בעיקר משום שמימון התשלומים לידי המבקשת נעשה באמצעות נטילת הלוואות שממשיכות לשאת ריבית עד לפירעונן המלא – פירעון אשר נדחה עקב אי השבת הכספים על ידי המבקשת. עוד טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור הם נמוכים, בשים לב לכך שעסקינן במחלוקת פרשנית שהוכרעה על יסוד לשונה הברורה והמפורשת של החלטה 1470. כן מעלה המשיבה גם טענות בנוגע להתנהלות המבקשת בקשר להגשת הבקשה דנן.

5.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה

כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת עד להכרעה בערעור. מסקנתי זו מבוססת על מספר טעמים מצטברים : מבלי לטעת מסמרות בסיכויי הערעור, תוצאת פסק הדין איננה פשוטה בראי האינטרס הציבורי, שכן עסקינן בהפסד כספים לקופה הציבורית משיווק המקרקעין בפטור במכרז, על דרך של הגדלת הפער שבין המחיר שמשולם בגינם במקרה דנן לתמורה שניתן לקבל משיווקם באמצעות המכרז. עולה כי גם בית המשפט קמא היא ער לכך בציינו " דעתי אינה נוחה מהתוצאה העולה מהאמור וזאת שכן על פני הדברים יכול ובאמת העותרת זוכה להטבה מופלגת שלא היה נכון לתיתה, בהתחשב אף בפיצוי שניתן לה בהסכם ההשבה – אותו תמריץ שלא ידוע לבית משפט זה גובהו " (עמ' 12 לפסק הדין), ועל כן דומה כי במצב הדברים הייחודי בו עסקינן יש למצות את הליך הערעור בטרם תיושם תוצאת פסק הדין של בית המשפט קמא. מן העבר השני, הנזק שעלול להיגרם למשיבה, כפי טענתה שלה, הוא בר-פיצוי, וממילא אין חשש שייווצר קושי בגביית הכספים מהמבקשת, ככל שיידחה הערעור, לרבות הפרשי ריבית והצמדה. לכך יש להוסיף כי מועד הדיון שנקבע בערעור גופו הוא קרוב (20.6.2022), באופן הממזער את הנזק שעלול להיגרם למשיבה מעיכוב ביצוע פסק הדין. במצב דברים זה, גם לא ניתן להתעלם כליל מההשקעה הכרוכה ביישומו של פסק הדין, ובפרט הצורך בעבודה שמאית נוספת, אשר ייתכן כי תתייתר ככל שיתקבל הערעור.

6.

נוכח האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת. פסק הדין של בית המשפט קמא יעוכב עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת.