עע"מ 11236/04אנשאח מסאלמה נ. משרד הפנים

1.בפני בקשה להגשת נימוקי הערעור והנימוקים לפטור מאגרה בעוד 45 ו-30 יום בהתאמה, והכל במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. לא אוכל להיעתר לבקשה זו. למעשה, כל שהוגש הוא פסק הדין נשוא הערעור, כתבי הטענות מן הערכאה דלמטה והודעה על הכוונה להגיש ערעור בעתיד. בעוד שבסדר הדין הפלילי ניתן להפריד בין הודעת הערעור ובין נימוקיה (וראו סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), אין הוראה מקבילה בסדרי הדין הנוגעים להליכים אזרחיים, או מנהליים. אכן, על פי סעיף 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א – 2000, חלות על הערעור דנן הוראות פרק ל' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: התקנות), וזאת ב"שינויים המחוייבים" ו"אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון ואם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה". תקנה 413(6) לתקנות קובעת במפורש כי הערעור יכיל את "נימוקי הערעור". חובה זו נדרשת במפורש גם בתקנה 414. תקנה 415 מוסיפה מהו דינה של טענה הנטענת שעה שלא פורטה במסגרת נימוקי הערעור. ברי, על כן, כי הערעור חייב להכיל את נימוקי הערעור כחלק בלתי נפרד ממנו. ניתן להניח כי מקור הבקשה שבפני הינו על מנת לעצור את מירוץ ספירת הימים להגשת הערעור. אולם בהיעדר ערעור ערוך כדין, לא ניתן לקבוע כי כלל הוגש הליך ערעור. צא ולמד: סעיף 2 לתקנות בתי משפט (אגרות), תשמ"ח-1987 (להלן: תקנות האגרות) מחייב כל הליך בתשלום אגרה. בהליך זה לא שולמה אגרה ולא נתבקש פטור מאגרה בעת הזו, שכן הנימוקים יוגשו, על פי המבוקש, תוך 30 יום, ולכשיוגשו הנימוקים לפטור מאגרה, לא ניתן יהיה לדון בבקשה זו, שכן תנאי בלעדיו אין בסעיף 13 לתקנות האגרות המחייב כי ההליך "יגלה עילה". כיצד ניתן יהיה לבחון הדבר משעה שנימוקי הערעור טרם הוגשו? הדברים מדברים בעד עצמם.

2.התוצאה היא, על כן, כי דין הבקשות לדחייה בהגשת נימוקי הערעור ונימוקי הבקשה לפטור מאגרה, להידחות. המערערת תגיש נימוקיה לבקשות השונות תוך 7 ימים מעת ההמצאה, שאם לא כן - יימחק ההליך כולו. החלטה זו תומצא לצדדים באמצעות הפקסימיליה, ללא דיחוי.