עע"מ 1174/17איאד ארשיד נ. מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל

בקשה למתן סעד זמני אשר יורה למשיבה 1 להימנע מביצוע הגרלה שנקבעה ליום 30.3.2017 במסגרת הליכי מכרז פומבי צפ/380/2014 להגרלת 35 מגרשים לבניית 140 יחידות דיור בכפר דיר חנא (להלן: המכרז ).

1.

ביום 30.12.2014 פורסם המכרז וההשתתפות בו הותרה לבני המקום שהינם מחוסרי דיור. מסיבות שונות הוארך המכרז והמועד הסופי לסגירתו נקבע ליום 7.3.2016. ביום פתיחת תיבת המכרז היו בה 102 מעטפות ועיון בהצעת המבקשים העלה כי לא צורף אליה תצהיר של המבקשת 2 (להלן: המבקשת ), רעיית המבקש 1 (להלן:

המבקש ), המעיד שהיא מחוסרת דיור. משכך, נפסלה הצעת המבקשים וביום 20.4.2016 נשלח לכתובת שמסרו במסמכי ההצעה מכתב המפרט את סיבת הפסילה. אלא שדבר הדואר לא נדרש על ידי המבקשים ועל כן הוא הוחזר לשולחים ביום 17.5.2016. ביום 29.8.2016 פנו המבקשים למשיבה 1 (להלן: המשיבה ), ביקשו להכשיר את הצעתם וטענו כי אי צירוף התצהיר הינו פגם טכני. בקשה זו נדחתה על ידי המשיבה ועל כן הגישו המבקשים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ועמה בקשה למתן צו ביניים האוסר על המשיבה להמשיך ולבצע כל פעולה הקשורה במכרז.

2.

ביום 29.9.2016 דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן צו ביניים וקבע כי המבקשים השתהו בהגשת העתירה, שכן במהלך כחודש ימים הם לא לקחו את דבר הדואר שנשלח אליהם ומכל מקום ביום 21.6.2016 שלח המבקש דואר אלקטרוני למשיבה ובו ציין במפורש כי שמע שמעטפתו כלל לא השתתפה בהגרלה. למרות זאת, המבקשים הגישו את עתירתם רק לאחר שביום 6.9.2016 התגבש הסכם פשרה בתיק אחר שעסק במכרז. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי קריאת סעיפי המכרז מלמדת באופן ברור שעל כל אחד מבני הזוג לצרף תצהיר וכי מי שלא יגיש את כל המסמכים הצעתו תפסל וכי מדובר בפגם מהותי ולא טכני שכן המכרז מופנה אך ורק למחוסרי דיור. אשר לטענת המבקשים כי למציעים אחרים ניתנה אפשרות לתקן ולהשלים תצהיר חסר, קבע בית המשפט שמדובר בהרחבת חזית וכי מכל מקום טענה זו נסתרה בחקירתה הנגדית של נציגת המשיבה אשר אישרה כי אף אחד מהמציעים לא קיבל אפשרות ל"מקצה שיפורים" ובכלל זה להשלמת תצהיר. נוכח "קלישות סיכויי העתירה" והנזק הפוטנציאלי לזוכים במכרז, דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו ביניים. כחודשיים לאחר מכן, ביום 30.11.2016, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשים לתקן את העתירה בשני נושאים – סתירת חזקת מסירת ההודעה בדואר רשום ואפלייה מול משתתפים אחרים – וקבע כי אין כל נפקות לטענות בדבר אי מסירת ההודעה על דבר הדואר שכן כבר ביום 21.6.2016 שלח המבקש דואר אלקטרוני בנושא למשיבה. אשר לטענת האפלייה קבע בית המשפט כי זו נדחתה בהחלטה מיום 29.9.2016, בעקבות עדותה של נציגת המשיבה בנושא.

3.

ביום 5.1.2017 נתן בית המשפט קמא תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה החלטת בית המשפט מיום 29.9.2016 תיחשב כפסק דין בעתירה העיקרית וכי המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 3500 ש"ח, אשר לא ישולמו ככל שלא תהיינה הוצאות נוספות למשיבה בגין הגשת ערעור. עוד הוסכם כי המשיבים 31-2, המשתתפים במכרז, ייחשבו כצד לעתירה אף שצורפו רק לבקשה למתן צו ביניים.

4.

ביום 5.2.2017 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין הדוחה את עתירתם, ובחלוף 37 ימים מיום הגשת הערעור הגישו את הבקשה דנן שבה הם מבקשים לעכב את ההכרזה על הזוכים במכרז הצפוייה להתקיים ביום 30.3.2017. לטענת המבקשים הם לא השתהו בהגשת העתירה, שכן עלה בידיהם לסתור את חזקת המסירה ולא ניתן היה לצפות מהם להגיש עתירה בשלב שבו לא ידעו מה סיבת פסילתה של ההצעה שהגישו. המבקשים שבים וטוענים כי אי צירוף התצהיר על ידי המבקשת הוא בבחינת פגם טכני בלבד וכי הופלו לעומת משתתפים אחרים במכרז אשר הותר להם לצרף מסמכים לאחר פתיתת תיבת המכרזים. אשר למאזן הנוחות נטען כי לא ייגרם נזק למציעים האחרים במכרז שכן ההגרלה טרם בוצעה ומנגד, ככל שתתקיים ההגרלה יסוכל הערעור שהגישו.

5.

המשיבה טוענת מצידה כי דין הבקשה להידחות שכן סיכויי הערעור נמוכים ולא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים המצדיק התערבות בהחלטתה. בכל הנוגע למאזן הנוחות טוענת המשיבה כי משמעות קבלת הבקשה הינה הקפאת הליכי המכרז שפורסם זה מכבר ונמצא אך כפסע משלב הסיום וכי אין מקום להעדיף את האינטרסים של המבקשים, אשר פנו בשיהוי ניכר בבקשה למתן סעד זמני, על פני האינטרס הציבורי והאינטרסים של המשתתפים האחרים במכרז.

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 26.3.2017 הודיע בא-כח המשיבים 32-2 בבית המשפט קמא, כי אינו מייצג את המשיבים הנ"ל בערעור וביקש כי המבקשים ימסרו את כתב הבקשה למשיבים עצמם.

5.דין הבקשה להידחות.

על המבקש סעד זמני להראות כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עוד נפסק כי "התנאים למתן סעד זמני לתקופת הערעור מחמירים מאלו החלים בערכאה הדיונית, שכן דחיית העתירה משנה את נקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין במובן זה שנוכח דחיית העתירה ניתן לכאורה להניח כי העתירה אינה מבוססת ויש ליתן לזוכה ליהנות מפירות זכייתו" ( ראו, לאחרונה, עע"מ 10216/16

תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 9 (9.1.2017)).

6 . בכל הנוגע לסיכויי הערעור, סעיף 6.3 להוראות המכרז קובע "יובהר כי בני זוג הינם 'נרשמים במשותף' – יודגש כי במידה ושני בני הזוג חתומים על הצעה יש לצרף להצעה צילום תעודות זהות של שני בני הזוג וכן

תצהירים חתומים ע"י כל אחד מבני הזוג , בהתאם לקבוצה אליה משתייך כל אחד מהם". סעיף 4.3 להוראות המכרז קובע כי "... המצאת כל המסמכים כנדרש היא תנאי בסיסי להשתתפותו במכרז. אי צירוף ו/או המצאת מסמך שאינו בהתאמה מלאה לדרישות המכרז, תגרום לפסילת הצעתו ,

והוא לא יוכל לבוא בטענה ו/או בתביעה כלשהי בעניין זה כלפי רמ"י". בכל הנוגע לאנשי כוחות הביטחון מציינות הוראות המכרז (בהמשך סעיף 6.3 הנ"ל) כי על כל המציעים, פרט למי שמשרת/שירת בכוחות הביטחון, לצרף את התצהיר כשהוא חתום על ידיהם ומאומת ע"י עורך דין. הנה כי כן, הוראות המכרז תומכות לכאורה בפרשנות המשיבה כי היה על המבקשת לצרף את תצהירה לבקשה. בנסיבות אלו, השאלה העומדת במוקד ערעורם של המבקשים היא האם החלטת וועדת המכרזים לפסול את הצעתם על הסף היא החלטה סבירה בנסיבות העניין. בלא לטעת מסמרות נראה כי סיכויי הערעור בסוגיה זו נמוכים. כבר נפסק כי "אי עמידה בתנאי הסף מהווה כשלעצמה פגם מהותי, ללא קשר למהות תנאי הסף" (עע"מ 6203/11

הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה , פסקה י"ז (27.12.2011)) וכי על הניגשים למכרז לדקדק בקיום דרישות הסף השונות ובפורמליות הנדרשת (עע"מ 2628/11

אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל – הרשות הממשלתית למים ולביוב

(1.1.2012)).

7.אשר למאזן הנוחות, לא שוכנעתי כי יש להעדיף את האינטרס של המבקשים, אשר השתהו שיהוי ניכר בהגשת הבקשה דנן, על פני האינטרס הציבורי בהשלמת הליכי המכרז על ידי המשיבה ובאינטרס של המשתתפים האחרים במכרז שכל עיכוב בהשלמתו, עשוי להסב להם נזקים. מכל מקום, ככל שהערעור יתקבל בסופו של יום, נזקיהם של המבקשים ניתנים לפיצוי כספי (ראו והשוו: עע"מ 7290/16

בטיטו נ' רשות מקרקעי ישראל

(7.11.2016)).

הבקשה נדחית, אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה 1 בסך 15,000 ש"ח.