החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 1251/07 טיואה וואנג נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · שחרור ממשמורת בערבות של שוהה שלא כדיןבקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, לשחרור ממשמורת בערבות עד להכרעה בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערת, המוחזקת במשמורת, ביקשה שחרור בערבות עד להכרעה בערעורה, לאחר שההרחקה עוכבה בהסכמה. הבקשה נדחתה כיוון שהביקורת על החלטות בית הדין למשמורת נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, והמערערת לא פנתה אליו.

העובדות

צו הרחקה הוצא נגד המערערת ועתירתה נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים. היא הגישה ערעור, וההרחקה עוכבה בהסכמת המשיבים, אך היא נשארה במשמורת. בית הדין לביקורת משמורת דחה פעמיים בקשות לשחררה, והיא לא פנתה לבית המשפט לעניינים מנהליים אלא ישירות לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות בבית המשפט העליון על שחרור ממשמורת בערבות בעוד לא נדונה ההשגה על החלטת בית הדין לביקורת משמורת בבית המשפט לעניינים מנהליים

הלכות

  1. 1

    הביקורת על החלטות בית הדין לביקורת משמורת נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומי שלא פנה אליו לא יוכל לפנות ישירות לבית המשפט העליון.

    ״המערערת לא השיגה על החלטת בית הדין למשמורת שלא לשחררה בערבות בפני בית המשפט לעניינים מנהליים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • משמורת
  • צו הרחקה
  • בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין
  • בית המשפט לעניינים מנהליים
  • עיכוב ביצוע
  • סעד זמני
  • סעד חלופי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

עע"ם

1251/07

בפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המערערת:

טיואה וואנג

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד הפנים

2. שר הפנים

3. משטרת ההגירה

4. מדינת ישראל

בקשת המערערת מיום 27.2.07

בשם המערערת:

עו"ד ל' ציטאיט

החלטה

לפניי בקשה למתן סעד זמני, לפיה מתבקש בית המשפט להורות על שחרורה של המערערת, המוחזקת במשמורת בכלא מעשיהו, עד למתן החלטה סופית בערעור אשר הגישה לבית משפט זה נגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב (כב' השופט נ' ישעיה). בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים נדחתה עתירתה של המערערת לבטל צו הרחקה שהוצא נגדה ולאפשר לה להמשיך ולעבוד בישראל.

ביום 22.2.07 הוריתי, לבקשת המערערת ובהסכמת המשיבים, על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בערעור.

2.

כאמור, עתה מונחת לפניי בקשה נוספת, חדשה, שהגישה המערערת, ובה היא מבקשת להורות על שחרורה ממשמורת בערבות, עד להכרעה בערעור.

ביום 13.2.07 דחה בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בקשה לשחרורה של המערערת ממשמורת תוך שצוין כי אם יוצא על ידי בית המשפט העליון צו ביניים לעיכוב ההרחקה, תישקל ההחלטה בשנית. ביום 22.2.07, לאחר שהגיעה לידי בא כוח המערערת הסכמת המשיבים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, היא פנתה בשנית – ייתכן שבטרם ניתנה החלטתי מאותו יום – אל בית הדין לביקורת משמורת. גם הפעם נדחתה הבקשה תוך שהובהר כי הסכמת המשיבים שלא להרחיק את המערערת עד לשמיעת ערעורה לא כללה הסכמה לשחרורה ממשמורת. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 25.2.07.

נוכח החלטה זו, הוגשה הבקשה שלפניי.

עמדת המשיבים היא כי דין הבקשה להידחות מאחר ולמערערת סעד חלופי בדמות הפניה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

3.

עמדת המשיבים מקובלת עליי. הביקורת על החלטות בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין נתונה, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 וחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, לבית המשפט לעניינים מנהליים. המערערת לא השיגה על החלטת בית הדין למשמורת שלא לשחררה בערבות בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, ומשכך אין מקום שבית משפט זה יזקק לבקשה בטרם נדונה על ידי הערכאה המוסמכת.

הבקשה נדחית איפוא.

ניתנה היום, יא' באדר תשס"ז (1.3.07).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הביקורת על החלטות בית הדין לביקורת משמורת נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומי שלא פנה אליו לא יוכל לפנות ישירות לבית המשפט העליון.