פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
1270/18 -
ג'
לפני:
כבוד
השופטת ע' ברון
המבקשות:
1.
מ.ת.א.ל קפלן חיים בע"מ
2.
אמטק מערכות גילוי אש בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת המכרזים – משרד העבודה, הרווחה
והשירותים החברתיים
2.
להבות שירותים בע"מ
3.
מתן הנדסת בטיחות אש בע"מ
4.
קרן אש (1992ג.) בע"מ
5.
הרי הצפון לסלילה ובניה בע"מ
בקשה למתן סעד זמני
בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים
מנהליים מיום 28.12.2017 (כבוד השופט
א'
אברבנאל
)
ב-עת"ם 51959-10-17
בשם המבקשות:
עו"ד מאירה צדוק
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור, הגם שזו הוכתרה כבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (להלן: הבקשה ).
הרקע לבקשה תואר בהחלטת השופטת ד' ברק-ארז מיום 6.3.2018 בבר"ם 1108/18 (להלן: בר"ם 1108/18 ), ואיני מוצאת מקום לחזור על הדברים. יצוין בתמצית כי במסגרת הבקשה מבוקש לעכב את מימוש הזכייה של המשיבה 2 במכרז שעניינו עבודות התקנה של מערכת גילוי אש במתקני משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – וזאת עד להכרעה בערעור או לחלופין עד למועד הדיון בו. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור שהגישו המבקשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 28.12.2017, שדחה עתירה של המבקשות שהופנתה כלפי תוצאות המכרז (השופט א' אברבנאל , עת"ם 51959-10-17).
2.
לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1967, כל עוד לא הוגש ערעור (או בקשת רשות ערעור) על החלטה, בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה או למתן סעד זמני לתקופת הערעור (להלן: בקשה לסעד זמני ) יש להפנות לערכאה הדיונית; ולאחר הגשת הערעור (או בקשת רשות ערעור), הסמכות לדיון בבקשות מעין אלה מסורה לערכאת הערעור.
בהלכת
מסארוה (ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח נ' מסארוה (17.6.2015)) נדון היחס בין בקשה לסעד זמני המוגשת לערכאה הדיונית לבקשה כזו שמוגשת לערכאת הערעור. נקבע כי משעה שבעל דין הגיש בקשה לערכאה הדיונית וזו נדחתה, הוא אינו יכול להגיש בקשה "מקורית" לערכאת הערעור במטרה שזו תיבחן "מחדש" (בירור de novo ); והסעד היחיד שעומד לרשותו הוא השגה על החלטת הערכאה הדיונית בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור. עם זאת, נקבע כי מקום שבעל דין הגיש לערכאה הדיונית בקשה לקבלת סעד זמני קצר-מועד, קרי: רק עד להגשת הערעור, אזי לאחר הגשת הערעור הרשות נתונה בידו להביא את בקשתו ב"גלגול" ראשון לפני ערכאת הערעור.
3.
בענייננו, המבקשות הגישו בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור שיוגש על ידן , לבית המשפט המחוזי (ויוער כי בדומה לבקשה שלפניי, אף הבקשה האמורה הוכתרה כבקשה לעיכוב ביצוע). בקשה זו נדחתה ביום 29.1.2018; בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחתה כאמור ביום 6.3.2018 (בר"ם 1108/18); ובקשה לעיון חוזר בהחלטה בבר"ם 1108/18 נדחתה אף היא ביום 19.3.2018. סדר הדברים מעיד על כך שלא זו בלבד שהמבקשות בחרו לעשות שימוש במסלול של הגשת בקשה למתן סעד זמני לערכאה הדיונית, אלא שהן אף מיצו אותו עד תום. במצב דברים זה, לא ניתן כלל לדון בבקשה נוספת לסעד זמני במסגרת הערעור, ולא היה מקום להגשת הבקשה כפי שהוגשה.
בהתאם לאמור, על המבקשות להתמיד בהליך שננקט על ידן וככל שיש להן טענות בהתייחס להחלטה שהתקבלה בעניינן, עליהן להעלותן במסגרת ההליך הרלוונטי – בר"ם 1108/18. ויצוין אגב כך, כי מעיון בבקשה מסופקני אם הנסיבות שמתוארות בה מצדיקות סטייה מן ההחלטה שהתקבלה בבר"ם 1108/18; וזאת במיוחד מקום שהדיון בערעור עתיד להתקיים בעוד זמן קצר, ביום 30.7.2018.
4.
סוף דבר, הבקשה נמחקת.
משלא נתבקשו תגובות המשיבים, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה בתמוז התשע"ח (8.7.2018).
ש ו פ ט ת