עע"מ 1336/12 מרטה מרים ציקורל נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים

ההליך שבכותרת הינו ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופטת נ' בן-אור), לפיו נדחתה עתירת העותרת ליתן לה רשות לערור למועצה הארצית לתכנון ולבניה כנגד אישור תוכנית 11710 – כביש אורה משואה.

לפניי עותרת המערערת, המייצגת את עצמה, לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בערעור. לטענת המערערת, היא אדם פרטי המנהל מאבק ציבורי לטובת הכלל, ומקורותיה מוגבלים. בהחלטתי מיום 16.2.2012 אפשרתי למערערת להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה בצירוף תצהיר, ככל שטענתה היא כי אין ביכולתה הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת העירבון. בתגובתה המשלימה מיום 22.2.2012 טענה המערערת, בין היתר, כי בעלה הוא המפרנס היחיד של המשפחה ועובד כשכיר, אולם לא הציגה פירוט או תיעוד כלשהוא לעניין רכושם והכנסותיהם בטענה כי הדבר יפגע בפרטיותו של בעלה.

דין הבקשה להידחות. כפי שהבהרתי למערערת בהחלטתי הקודמת, עצם הטענות כי היא אדם פרטי הפועל למען הכלל וכי ערעורה עוסק בעניין ציבורי, אין די בהן כדי לפטור את המערערת מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בכל הנוגע לאגרה – מהותו הציבורית של ההליך אינה משמשת עילה למתן פטור מתשלום אגרה בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות ). בכל הנוגע לעירבון – אל מול רצונה של המערערת לנהל מאבק בעניין ציבורי הקרוב לליבה, עומד האינטרס של הצד שכנגד להבטיח את הוצאותיו בערעור המופנה כנגד פסק-דין בו התקבלו טענותיו. טיעון בדבר החשיבות הציבורית של הגשת הערעור, אין בו כדי לייתר את החובה הקבועה בדין לשלם אגרה ולהפקיד עירבון, והדברים נקבעו פעמים רבות בפסיקתו של בית-משפט זה (ראו: בשג"צ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות (לא פורסם, 7.5.2009); וגם: רע"א 4355/02 לירן נ' החברה הכלכלית לראש העין בע"מ (לא פורסם, 6.6.2002); בג"צ 815/09 רופאים למען זכויות אדם נ' השר לביטחון פנים (לא פורסם, 28.1.2009)).

אשר לטענת המערערת כי אין בידה אמצעים כספיים מספיקים כדי לעמוד בנטל הנדרש – המערערת לא הניחה תשתית ראייתית כלשהיא לעניין מצבה הרכושי והכספי (לא כל שכן תשתית מלאה ועדכנית), וזאת על-אף ההזדמנות שניתנה לה לעשות כן. יוער כי תקנה 14 לתקנות האגרות קובעת במפורש כי על מבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בנטל זה, תוך פירוט מקורות ההכנסה והרכוש שלו ושל בן-זוגו. המערערת בחרה משיקוליה שלה לא לחשוף פרטים ולא להגיש תיעוד בעניינים אלה. בנסיבות האמורות, אין מנוס מהמסקנה כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח כי אין ביכולתה הכלכלית לעמוד בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון. לשם השלמת התמונה, יוער כי בדיקה במערכת נט המשפט העלתה כי בהליך שהתקיים בבית-המשפט קמא, עלה בידי המערערת לשלם את מלוא האגרה הקבועה בתקנות.

אשר על כן, הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדחית. המערערת תשלם את מלוא האגרה תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בתוך אותו מועד, תפקיד המערערת עירבון בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב בערעור. יוער כי שיעור העירבון נקבע על הצד הנמוך ביחס למקובל בהליכים מן הסוג שבכותרת, בהתחשב בכך שהמערערת לא חויבה בהוצאות בבית-המשפט קמא; בשים לב לכך שמדובר במשיב אחד בלבד שיש להבטיח את הוצאותיו; ובהתחשב בטענת המערערת בדבר אופיו הציבורי של ההליך. ככל שהאגרה לא תשולם או העירבון לא יופקד בתוך המועד שנקבע, יימחק ההליך שבכותרת או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך בהודעה נוספת. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות בהליך שלפניי.