עע"מ 136/13 טרמודן בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה באר טוביה

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

הערעור דנא הוסב על פרשנות סעיף 1.00.7 לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 והטבלה שבסימן ה' שם. השאלה שעלתה היא שימוש חורג במקרקעין שאינו כולל תוספת בניה, אשר על פי הפרשנות שניתנה על-ידי המשיבה חייב באגרה גבוהה; כך אירע במקרה דנא, כפי שאף פסק בית המשפט קמא, והמערערת אכן חויבה באגרה גבוהה, ועלתה בעינינו שאלת סבירותה. על כן פנינו ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר דיון ראשון ובעקבות הפניה ליועץ המשפטי, התקין המשנה לראש הממשלה ושר הפנים ביום כ"ד בסיון התשע"ה (11.6.2015) תיקון לתקנות, לפיו בקשה לשימוש חורג בקרקע או בבנין קיים בהיקפים גדולים ובלא בניה חדשה או תוספת – תחויב באגרה מופחתת מעל גודל שטח מסוים, קרי, 32.72 ₪ לכל מ"ר קרקע או שטח בניה עד 2,000 מ"ר, ו-1.21 ₪ לכל מ"ר נוסף מעל 2,000 מ"ר. תחולתה של התקנה החדשה היא מ-30 ימים לאחר פרסום התקנות, והיא תחול על בקשות להיתר שהוגשו לועדה מקומית מיום התחולה.

ב.

לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, משטרם הוכרע סופית עניינה של המערערת, יחול עליה התיקון.

ג.

הועדה המקומית אינה מאושרת מהחלת התקנה החדשה לגבי המערערת – המפחיתה משמעותית את האגרה ומחייבת החזר – וגם ביקשה שלא לחייבה בהצמדות ובריבית. בא-כוח המדינה ביקש להטעים את התחולה הכללית מכאן ואילך, שהמערערת בנסיבות היא חריג לה.

ד.

אנו סבורים כי אף אם הפרשנות שנתן בית המשפט קמא לתקנה הקודמת לא הייתה שגויה כשלעצמה – ראוי היה במובן של הגינות הרשויות הציבוריות לתקן את התקנה כפי שעשה שר הפנים, והמערערת זכאית ליהנות מפרי נושא שהעלתה, מבלי לפגוע בתחולה הכללית שהיא עתידית כפי שנקבעה. על כן יתקבל הערעור בנסיבות המיוחדות של המקרה, והמערערת תחויב בתשלום לפי התקנה החדשה, אך ההחזר ייעשה ללא הצמדה וריבית אלא נומינלית. אין צו להוצאות בבית משפט זה.