פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 136/13 טרמודן בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה באר טוביה

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · אגרות היתר לשימוש חורג במקרקעין ללא תוספת בניהערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנושא אגרת היתר בניה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור בנסיבות המיוחדות של המקרה. המערערת חויבה באגרה לפי התקנה החדשה המופחתת, וההחזר ייעשה נומינלית ללא הצמדה וריבית. נקבע כי מטעמי הגינות הרשויות יש להחיל את התיקון לתקנות על המערערת.

העובדות

המערערת הגישה בקשה לשימוש חורג במקרקעין ללא בניה חדשה או תוספת, וחויבה באגרה גבוהה לפי הפרשנות שנתנה הוועדה המקומית. לאחר דיון בבית המשפט התקין שר הפנים תיקון לתקנות שמפחית את האגרה בבקשות מסוג זה. הוועדה המקומית התנגדה להחלת התיקון על המערערת ולהצמדה וריבית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב בקשה לשימוש חורג במקרקעין ללא תוספת בניה באגרה גבוהה לפי הטבלה שבסימן ה' לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה?
  2. 2.האם יש להחיל על המערערת את התיקון לתקנות שהופחתה בו האגרה, כאשר טרם הוכרע סופית עניינה?
  3. 3.האם יש להחזיר למערערת את התשלום היתר בהצמדה וריבית?

הלכות

  1. 1

    גם כאשר הפרשנות הקודמת לתקנה לא הייתה שגויה כשלעצמה, ראוי מצד הגינות הרשויות הציבוריות לתקן את התקנה, והמערערת זכאית ליהנות מפרי הנושא שהעלתה, מבלי לפגוע בתחולה הכללית העתידית.

    ״אנו סבורים כי אף אם הפרשנות שנתן בית המשפט קמא לתקנה הקודמת לא הייתה שגויה כשלעצמה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שימוש חורג
  • אגרה
  • תוספת בניה
  • תקנות התכנון והבניה
  • הצמדה וריבית
  • תחולה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים בעניינים מינהליים

עע"מ

136/13

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

המערערת:

טרמודן בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

הועדה המקומית לתכנון ולבניה באר טוביה

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים

באר שבע מיום 28.11.2012 בתיק עתמ

001154-03-12

תאריך הישיבה:

כ"ז בסיון התשע"ה

(14.06.2015)

בשם המערערת:

עו"ד אלי יוגב; עו"ד איל כהן

בשם המשיבה:

בשם היועץ המשפטי לממשלה:

עו"ד הדר מימון; עו"ד עמוס חריף

עו"ד יונתן ברמן

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

הערעור דנא הוסב על פרשנות סעיף 1.00.7 לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 והטבלה שבסימן ה' שם. השאלה שעלתה היא שימוש חורג במקרקעין שאינו כולל תוספת בניה, אשר על פי הפרשנות שניתנה על-ידי המשיבה חייב באגרה גבוהה; כך אירע במקרה דנא, כפי שאף פסק בית המשפט קמא, והמערערת אכן חויבה באגרה גבוהה, ועלתה בעינינו שאלת סבירותה. על כן פנינו ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר דיון ראשון ובעקבות הפניה ליועץ המשפטי, התקין המשנה לראש הממשלה ושר הפנים ביום כ"ד בסיון התשע"ה (11.6.2015) תיקון לתקנות, לפיו בקשה לשימוש חורג בקרקע או בבנין קיים בהיקפים גדולים ובלא בניה חדשה או תוספת – תחויב באגרה מופחתת מעל גודל שטח מסוים, קרי, 32.72 ₪ לכל מ"ר קרקע או שטח בניה עד 2,000 מ"ר, ו-1.21 ₪ לכל מ"ר נוסף מעל 2,000 מ"ר. תחולתה של התקנה החדשה היא מ-30 ימים לאחר פרסום התקנות, והיא תחול על בקשות להיתר שהוגשו לועדה מקומית מיום התחולה.

ב.

לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, משטרם הוכרע סופית עניינה של המערערת, יחול עליה התיקון.

ג.

הועדה המקומית אינה מאושרת מהחלת התקנה החדשה לגבי המערערת – המפחיתה משמעותית את האגרה ומחייבת החזר – וגם ביקשה שלא לחייבה בהצמדות ובריבית. בא-כוח המדינה ביקש להטעים את התחולה הכללית מכאן ואילך, שהמערערת בנסיבות היא חריג לה.

ד.

אנו סבורים כי אף אם הפרשנות שנתן בית המשפט קמא לתקנה הקודמת לא הייתה שגויה כשלעצמה – ראוי היה במובן של הגינות הרשויות הציבוריות לתקן את התקנה כפי שעשה שר הפנים, והמערערת זכאית ליהנות מפרי נושא שהעלתה, מבלי לפגוע בתחולה הכללית שהיא עתידית כפי שנקבעה. על כן יתקבל הערעור בנסיבות המיוחדות של המקרה, והמערערת תחויב בתשלום לפי התקנה החדשה, אך ההחזר ייעשה ללא הצמדה וריבית אלא נומינלית. אין צו להוצאות בבית משפט זה.

ניתן היום, כ"ז בסיון התשע"ה (14.6.2015).

המשנה לנשיאה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עתמ 1154-03-12

הלכות

  1. 1גם כאשר הפרשנות הקודמת לתקנה לא הייתה שגויה כשלעצמה, ראוי מצד הגינות הרשויות הציבוריות לתקן את התקנה, והמערערת זכאית ליהנות מפרי הנושא שהעלתה, מבלי לפגוע בתחולה הכללית העתידית.