עע"מ 1455/11 אסקל מקונן נ. שר הפנים

1.

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הערעור נסוב על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים לפיו נדחתה עתירת המערערת לביטול החלטת המשיבים שלא להאריך את אשרת השהייה שלה בישראל מטעמים הומניטאריים, לאחר שההליך המדורג לקבלת מעמד בעניינה הופסק בעקבות פטירת בעלה, אזרח ישראלי. לטענת המערערת, אין ביכולתה הכלכלית לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת עירבון. המשיבים מתנגדים למתן פטור מלא, אולם אינם מתנגדים לקביעת עירבון בשיעור נמוך.

2.

בחנתי את החומר שהוגש לעיוני. מהתצהיר ומהחומר שצורף לו עולה כי המערערת אינה משופעת באמצעים. לפי הטענה, אין לה רכוש והיא חיה בישראל בגפה. יחד עם זאת, המערערת אינה חסרת-כל. היא משתכרת משכורת חודשית מעבודתה כעובדת קבלן בקופת-חולים (אף כי בשיעור שאינו גבוה), וכן מקבלת פנסיה חודשית כאלמנה (בסכום נמוך). יוער כי המערערת לא מסרה כל פירוט אודות מגוריה ושיעור הוצאותיה. היא נמנעה מלהסביר כיצד עולה בידה לממן את ייצוגה בהליך שבכותרת, ובכל הנוגע לעירבון - אף נמנעה מלציין האם ניסתה להיעזר בסביבתה הקרובה, כגון: ידידים ומכרים. בהתחשב בכל אלה, לא הוכח כי המערערת חסרת כל יכולת כלכלית לצורך תשלום האגרה והפקדת העירבון. מטעם זה, אין בידיי להורות על פטור מלא מאגרה ומערבון, וזאת בלא שאדרש לסיכויי ההליך לגופם. יחד עם זאת, נוכח המצב הכלכלי כפי שהשתקף בחומר שהובא לעיוני, ובשים לב לעמדת המשיבים, אני סבורה כי יש מקום להעתר לבקשת הפטור באופן חלקי, כך שסכום האגרה יופחת לסך של 200 ש"ח, ושיעור העירבון יועמד על סכום מינימאלי של 1,000 ש"ח. האגרה והעירבון ישולמו תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך בהתראה נוספת.