עע"מ 1510/17 רון עטר נ. עריית תל אביב יפו

בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים - ראשית, עליו להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית ; ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך (למשל, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל

(21.7.2014)).

עיון בבקשת הפטור שבכותרת מעלה כי היא אינה ממלאת אחר התנאי הראשון הנזכר לעיל. כך, בין היתר, מאחר שלא הובהר כיצד המערער מכלכל עצמו, ובכלל זה כיצד הוא מממן את תשלומי המדור נוכח העובדה שלא צוין כי יש בבעלותו נכס מקרקעין; לא צורפו תדפיסי חשבון בנק של המערער, ואף לא צוין כי אין ברשותו חשבון כאמור; לא ניתן פירוט או תיעוד לגבי הוצאות המערער; ולא הורם הנטל להוכיח היעדר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס העירבון (ואין די באמירה הלקונית הנזכרת בתצהיר המערער לעניין זה). לא נעלם מעיניי מצבו הרפואי של המערער והקצבה לה הוא זכאי עקב כך, ואולם מצב רפואי שאינו מן המשופרים אינו מעיד בהכרח על היעדר יכולת כלכלית.

די באמור עד כה על מנת להצדיק את דחיית הבקשה לפטור מלא מעירבון. עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין - ובהן שוויו המוגבל של ההליך, היקפו המצומצם יחסית ופערי הכוחות בין הצדדים - יועמד העירבון על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח (סכום זהה להוצאות בהן חויב המערער על ידי הערכאה הדיונית). האגרה תשולם עד ליום 15.3.2017 והעירבון יופקד תוך אותו המועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.

ניתן בזאת פטור מאגרת תצהיר כמבוקש, ככל שיש בכך צורך.