עע"מ 1560-23 עע"מ 1560-23

לאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

טענת האיחור בהגשת הערעור – בהתאם לתקנה 33(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט הוא שישים ימים. בענייננו, אמנם כותרת ההחלטה מושא הערעור היא "החלטה", אך בשים לב לכך שבמסגרתה התקבלה בקשת המשיבים לדחיית העתירה על הסף, הרי שמדובר בפסק דין (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 119 (2012) וההפניות שם). משכך, ובשים לב לכך שפסק הדין ניתן ביום 28.12.2022, אף אם אניח כי מועד מתן פסק הדין הוא המועד בו הוא הומצא למערערת (ואיני נדרשת לשאלה זו), הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 26.2.2023. הערעור דנא הוגש ביום 23.2.2023, היינו שלושה ימים טרם חלוף המועד.

על כן, דין הבקשה למחיקת הערעור על הסף בשל איחור בהגשתו – להידחות.

הטענה בדבר ניהול הליכים במקביל – אמנם, נראה כי המערערת מנהלת הליך נוסף הנוגע לנכס הנדון בערעור. ואולם, מתשובת המערערת עולה כי הערר שהוגש לוועדת הערר נוגע להחלטה המאוחרת להגשת הערעור (ומשכך במסגרת כתב הערעור שהוגש אף הוא קודם להגשת הערר לא צוינה עובדה זו), וכי בשני ההליכים התבקשו סעדים שונים. עוד אציין כי המשיבים לא הצביעו על היעדר סמכות של בית משפט זה לדון בערעור דנא או על מקור אחר שבדין המצדיק את מחיקת ההליך. בנסיבות אלה, יש לדחות אף את בקשת המשיבים להורות על מחיקת ההליך מחמת ניהולו של ההליך בוועדת הערר.

הבקשה להגיש את התשובה בתוך 60 יום ממתן החלטה זו – המשיבים הגישו את בקשת המחיקה כחודש וחצי לאחר החלטת כב' הרשמת ק' אזולאי מיום 2.3.2023 בגדרה נקבע כי על המשיבים להגיש תשובה לערעור בתוך 60 יום מיום המצאת ההחלטה. עוד יצוין כי בבקשה דנא לא הובהר מדוע נדרשת למשיבים ארכה של 60 יום להגשת התשובה לערעור. בשים לב לאמור, לא ראיתי להיעתר לבקשה במלואה, אלא ליתן ארכה של 10 ימים בלבד, לנוכח התקופה שחלפה מיום הגשת בקשת המשיבים למחיקת הערעור ועד ליום מתן ההחלטה בה. לפיכך, תשובת המשיבים לערעור תוגש עד ליום 14.5.2023.

המשיבים יישאו בהוצאות המערערת בסך של 2,000 ש"ח.