עע"מ 1626/16י.ש עזרא בע"מ נ. מדינת ישראל הוועדה המיוחדת

עניינו של ההליך שבכותרת הוא ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שדחה את עתירת המערערים על החלטת הוועדה המיוחדת הפועלת לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005. לפניי בקשה להפחתת שיעור העירבון שהועמד על-ידי המזכירה הראשית על-סך של 35,000 ₪. המערערים עותרים לכך שסכום העירבון לא יעלה על 10,000 ₪.

ככל שטענת המערערים היא כי אין ביכולתם לשאת בהפקדת עירבון בשל מצבם הכלכלי, הרי שלא הוצגה בבקשה שלפניי תשתית עובדתית וראייתית כלשהיא המבססת טענה זו. אמנם, המערערים צירפו תיעוד רפואי בדבר מצבו של המערער 2, אך מנגד לא צורפו כל אסמכתאות ותיעוד באשר להוצאותיהם והכנסותיהם של המערערים, לא צורפו תדפיסי בנק או פירוט נכסים. המערערים לא סיפקו הסבר בדבר מקורות מימון ייצוגם המשפטי ותשלום האגרה בהליך זה. אף לא הורם הנטל להוכיח כי אין בידי המערערים להסתייע בסביבתם הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. די בכך כדי לדחות את בקשת המערערים להפחתת סכום העירבון (שמשמעותה פטור חלקי מעירבון), אם וככל שהבקשה מושתתת על טענה בדבר מצב כלכלי, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך.

אשר לטענת המערערים כי סכום העירבון שנקבע בהליך זה הינו חורג מהסביר בנסיבות העניין - ככלל, קביעת שיעור העירבון נעשית בהתחשב בתכליתו של העירבון להבטיח את הוצאות הצד שכנגד במידה וייפסקו לטובתו. לצורך כך נשקלים בין היתר טיבו ומהותו של ההליך הערעורי, נושאו ומידת מורכבותו; הצדדים להליך ומספר המשיבים שיש להבטיח את הוצאותיהם; שיעור ההוצאות שנפסקו בבית-המשפט קמא ועוד. מטבע הדברים, קביעת גובה העירבון מבוססת על אומדן ואין מדובר במדע מדויק.

במקרה דנן, בשים לב למהות ההליך, לפערי הכוחות בין הצדדים, ולעובדה שלא נפסקו הוצאות בבית-המשפט לעניינים מנהליים, אני סבורה כי סכום העירבון אכן הועמד על הצד הגבוה, ולפיכך מוצאת להפחית את שיעורו לסך של 20,000 ₪.

העירבון יופקד תוך 30 יום מהמצאת החלטתי זו, שאם לא כן - יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.