עע"מ 1652/11 דנן מאיר נ. עיריית לוד

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. המדובר בערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים שניתן בעתירה שהגיש המערער כנגד המשיבה, בגין גביית חיובי ארנונה ותשלומים נוספים לגבי נכס המצוי בשוק העירוני. בפסק-הדין התקבלה עתירת המערער באופן חלקי בלבד. נפסק כי ניתן לנקוט בהליכי גבייה נגד המערער בגין הנכס הנדון בנוגע לחובות שהצטברו מנובמבר 2003 ואילך, ככל שחובות אלה ניתנים לגבייה בהליכי גבייה מנהליים. זאת נוכח הקביעה כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו לפיה לא החזיק בנכס בתקופה הרלוונטית.

בבקשה שלפניי ובתצהיר המשלים שצורף לה, טוען המערער כי אין ביכולתו להפקיד עירבון בערעור. המשיבה מתנגדת לבקשה, בין היתר, בטענה כי עיקלה מחשבון-הבנק של המערער סכום של כ-100,000 ש"ח, דבר שלפי הנטען מצביע על יכולתו הכלכלית לשאת בהפקדת ערבון.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצורף לתיק, באתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מלא מערבון להידחות. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת על המערער לערוב להוצאותיו של המשיב בערעור. זאת, על-מנת להבטיח גבייה פשוטה ומהירה של ההוצאות, ככל שייפסקו לטובת המשיב. בהתחשב בכך, לצורך פטור מהפקדת ערבון על מבקש הפטור להוכיח שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון וכן קיומם של סיכויים טובים להליך.

בנסיבות המקרה שלפניי, לא שוכנעתי כי המערער עמד בנטל המוטל עליו. בכל הנוגע להוכחת העדר יכולת כלכלית - צודקת המשיבה בטענתה כי המערער לא פרש תמונה עובדתית מלאה ועדכנית בעניין זה. כך למשל, אין פירוט אודות פקדונות ואחזקת ניירות-ערך, על-אף שמתדפיסי חשבון-הבנק עולה כי מופקדים בחשבון סכומי דיבידנד שמקורם בניירות-ערך. זאת ועוד; מהחומר שצורף לתצהיר המשלים עולה כי המערער משלם עבור שירותי טלוויזיה בכבלים, דבר שאינו מתיישב לכאורה עם הטענה בדבר מצב כלכלי קשה. טענת העדר היכולת הכלכלית אף אינה מתיישבת עם העובדה כי עלה בידי המערער לשאת בתשלום שכר-טירחה לעורך-דינו. יצוין כי המערער טוען כי שילם את אגרות בית-המשפט, בין היתר, באמצעות הלוואות שביקש מחברים, אולם אינו מפרט מדוע אין ביכולתו להיעזר בסביבתו הקרובה גם לצורך הפקדת כספי עירבון בהליך שבכותרת. להשלמת התמונה יוער כי הערעור נסוב בעיקרו על קביעות עובדתיות של בית-המשפט קמא, ולפיכך סיכויי ההליך שבכותרת אינם נחזים להיות גבוהים במידה המטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה לפטור מלא מעירבון נדחית. עם זאת, בשים לב לכך שהמערער לא חוייב בהוצאות בבית-המשפט קמא; בשים לב להיקף ההתדיינות הצפויה; וכן בהתחשב בתשתית החלקית שהובאה לעניין המצב הכלכלי הנטען, לרבות תיעוד בדבר שיעור השתכרות נמוך יחסית; אני רואה להעמיד את סכום העירבון בהליך שבכותרת על סך של 8,000 ש"ח. העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה בלא צורך בהתראה נוספת.