עע"מ 1685/06 המועצה המקומית חורה נ. מרגלית ש.א רכב בע"מ

1.המבקשת, המועצה המקומית חורה שבנגב, פרסמה בשנת 2003 מכרז פומבי לעריכתן של הסעות תלמידים בתחומה, בשישה קווים שונים. המשיבה, חברת האוטובוסים מרגלית ש.א. רכב בע"מ, הייתה מבין שלוש המציעות במכרז. לאחר שנבדקו ההצעות, זכתה המשיבה בהפעלתו של קו אחד בלבד מבין השישה. במאנה להשלים עם אי-זכייתה במכרז כולו, עתרה המשיבה לבית-המשפט לענינים מנהליים בבאר-שבע, ובעקבות עתירתה הוחזר הענין לדיון מחודש בוועדת המכרזים. תוצאתו של הדיון המחודש הייתה פסילתן של ההצעות המתחרות, כך שהצעתה של המשיבה נותרה ההצעה הכשרה היחידה. עם זאת, ועדת המכרזים המליצה למבקשת לבטל את המכרז ולערוך מכרז חדש תחתיו שכן, לטעמה, הייתה הצעתה של המשיבה יקרה מדי. כך נעשה, והמשיבה לא ניגשה למכרז החדש שפורסם. תחת זאת, עתרה בשנית לבית-המשפט לענינים מנהליים.

בפסק-הדין נושא הערעור אליו נלווית הבקשה שבפני, קבע בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' אלון) כי על יסוד ההצעה שהגישה במכרז הראשון, זכאית הייתה המשיבה לזכות בו. ועוד נקבע, כי לא היה ממש בטענה, לפיה הייתה ההצעה שהוגשה יקרה מדי, שכן הפער בינה לבין ההצעות האחרות היה מזערי. המבקשת חויבה, אפוא, לשלם למשיבה את חסרון הכיס שנגרם לה עקב פסילתו של המכרז הראשון, בתוספת הוצאות, בסכום העומד כיום על למעלה מ-200 אלף ש"ח.

2.ערעורה של המבקשת על פסק-הדין תלוי ועומד בפני בית-משפט זה, וענינה של הבקשה שבפני בעיכוב ביצועו של פסק-הדין עד להכרעה בערעור. זאת, לאחר שבית-משפט קמא דחה בקשה דומה שהוגשה לו.

3.אין מקום להיעתר לבקשה זו. פסקי-דין, ככלל, יש לקיים מיד עם הינתנם, להוציא מקרים בהם קיים חשש כי הדבר יפגע בזכותו המהותית של בעל דין לערער על פסק-הדין. המקרה שבפני אינו נמנה עם מקרים אלה, הואיל והחיוב שהוטל בגדרו על המבקשת אינו אלא חיוב כספי, אותו – על אף הנתונים הכספיים שהציגה המבקשת הגורסים, לטענתה, אחרת – ניתן יהיה להשיב לידיה בלא קושי אם ייעתר בית-המשפט לערעורה. בהיות תוצאתו של פסק-הדין קמא הפיכה, אין בסיס לעכב את ביצועו, ומטעם זה אני דוחה את הבקשה על הסף.