עע"מ 1795/05 שושנה חדד נ. חלד חברה ממשלתית עירונית לשיקום ודיור פתח תקוה

1.בפני בקשה לפטור מאגרה ומחובת הפקדת עירבון. המבקשים טוענים כי מצבם הכלכלי בכי רע, הם מתקיימים ממשכורת אחת, ואין להם נכסים. עם זאת, הם מיוצגים על ידי עורך דין פרטי, שאף הציג כראיה קבלות ע"ס 14,000 ₪ בגין תקבולים מהמבקשים בשנים 2002-2003. מן התיק נראה כי טעם הערעור הוא באי פסיקת הוצאות על ידי בית המשפט קמא, כאשר המערערים טוענים להוצאות של 15,770 ש"ח. המשיב 1 טוען כי סיכויי הערעור קלושים, שכן בבית המשפט קמא לא נפסקו הוצאות לאור בחירתם של המערערים לוותר על שמיעת ראיות, הן בשל חסרון כיס והן כיוון שסברו כי די במסמכים שבתיק. בנוסף, כיוון שהערעור נסב על שאלת ההוצאות, סיכויי הערעור נמוכים כיוון שבית משפט זה אינו נוהג להתערב בשאלה זו. המשיבים מס' 2 ו-3 טוענים כי הבקשה חסרה. בעוד בקשת הפטור לאגרה לא גובתה במסמכים המלמדים על אופן העסקת עורך הדין, וכן על דפי חשבון בנק, הרי שהבקשה דנן לוותה דווקא בקבלות מטעם עורך הדין. לטענת המשיבים, העובדה שהמבקשים לא פנו ללשכת סיוע משפטי אלא לעורך דין פרטי מלמדת כי מצבם הכלכלי אינו כה קשה, ברוח זו טוענים הם גם לגבי המסמכים האחרים שבתיק.

3.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. למרות טענות המשיבים מס' 2 ו-3, אני מוצא כי המסמכים שהוגשו כן מלמדים על מצבם הכלכלי הרעוע של המערערים. העובדה כי הוצאו הוצאות לייצוג משפטי מעידה על קיום יכולת כלכלית מסוימת שיש לקחת בחשבון, אך אין בה כשלעצמה בנסיבות המקרה בכדי לייתר את הבקשה שבפני. במישור סיכויי הערעור, הרי שנכון הוא כי בעניין שבעקרון אין סיכוי רב להליך מסוג זה. עם זאת, יכול ודווקא במקרה זה, בו הצדדים הם זכאי דיור ציבורי מחד ורשויות מנהליות מאידך, וכאשר המדובר בהוצאות מוכחות בגין הליך בו ניתן לומר כי המערערים זכו, יש ממש בעילה זו. אשר על כן, פטורים המערערים מאגרה בהליך זה. כן אני מחליט לקבוע עירבון מופחת בסך 3,000 ₪, אשר יופקד תוך 15 יום מעת המצאת החלטתי זו. אי הפקדה כאמור תביא לדחיית ההליך בלא כל התראה נוספת.