פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים בענינים מינהליים
עע"מ
1806/12 - ג'
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט א' שהם
המערערים:
1. עיריית קרית אתא
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אתא
נ ג ד
המשיבים:
1. רות הרשקו
2. צבי הרשקו
3. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה
בקשת המשיבים 2-1 על פי פקודת בזיון בית המשפט
מיום 24.2.2015
בקשת המשיבים 2-1 למתן החלטה מיום 1.4.2015
תגובת המשיבה 3 מיום 27.4.2015
תגובת המערערים מיום 30.4.2015
תגובת המשיבים 2-1 לתגובה מטעם המערערים
מיום 17.5.2015
בשם המערערים:
בשם המשיבים 2-1:
בשם המשיבה 3:
עו"ד אילה סגל-גבסי
עו"ד עומר אבו אלהיג'א
עו"ד רועי שויקה
החלטה
הנשיאה מ' נאור:
1.
לפנינו בקשה למתן צו לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט, שהוגשה על-ידי המשיבים בעע"מ 1806/12(להלן: המבקשים).
2.
המבקשים הם בעלי קרקע בקרית אתא. ביום 1.2.1990 פורסמה למתן תוקף תכנית מתאר המשנה את ייעודה של הקרקע ממגורים למבני ציבור. ביום 7.4.2011, ובטרם מומש ייעוד הקרקע, עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה כי יורה לעיריית קריית אתא ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אתא (להלן: המשיבות
2-1) לממש את הפקעת הקרקע ולפצות את המבקשים בהתאם. לחילופין טענו המבקשים כי המשיבות 2-1 זנחו את מטרת ההפקעה ועל כן יש לבטל את שינוי ייעוד הקרקע ולהשיב את ייעודה למגורים. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את העתירה והורה למשיבה 2 לפעול להפקעת הקרקע ולשלם למבקשים פיצויים בהתאם (עת"מ (חיפה) 10481-04-11 הרשקו נ' עיריית קריית אתא
(22.1.2012)).
ביום 1.3.2012 הגישו המשיבות 2-1 ערעור על החלטה זו.
3.
ביום 3.7.2013 התקיים דיון בערעור. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה בתוך שנה יושלמו הליכי ההפקעה, ההקניה והתפיסה על-ידי הוועדה המקומית בהתאם לחוק. עד לתום 60 ימים ממועד השלמת הליכי ההפקעה, ימצו הצדדים את כל המחלוקות הכספיות שיש ביניהם בנוגע לשיעור הפיצוי, ככל שיהיו, ובכך יסתיים הערעור. להסכמת הצדדים ניתן על-ידנו תוקף של פסק דין.
4.
ביום 24.2.2015 הגישו המבקשים בקשה כי יוטל קנס על המשיבות 2-1 וכי יוטל עונש מאסר על המשיב 3, ראש עיריית קריית אתא ויו"ר המשיבה 2. המבקשים טענו, כי אף שחלפו כשנה ו-8 חודשים ממועד פסק הדין, טרם הושלמה הקניית החלקה על-שם המשיבות 2-1 וטרם שולמו למבקשים הפיצויים המגיעים להם.
5.
המשיבים התנגדו לבקשה. הם עדכנו, כי הליך ההפקעה הושלם ביום 22.3.2015 (נספח ב' לתגובת המשיבים). עוד עדכנו המשיבים, כי שילמו למבקשים, בהתאם לחוות דעתו של שמאי מטעמם, פיצויים בסכום של 628,817 ש"ח כולל מע"מ (נספחים ג1 ו-ג2 לתגובת המשיבים). לטענת המשיבים, המבקשים סירבו תחילה לקבל את התשלום בטענה כי סכום זה אינו מהווה את מלוא פיצויי ההפקעה המגיעים להם בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמם. ואולם, לבסוף הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המבקשים יקבלו את התשלום בכפוף להמשך בירור המחלוקת הכספית. לפיכך, כל שנותר כיום במחלוקת הוא שיעור הפיצוי המגיע למבקשים עקב ההפקעה. מחלוקת זו, כך טוענים המשיבים, אין מקומה בהליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
6.
ביום 17.5.2015 הגישו המבקשים, לאחר שקיבלו אישור לכך, את תגובתם לתגובת המשיבים. הם טענו, כי לא ניתן לראות בתשלום החלקי של הפיצויים המגיעים להם כמילוי אחר הוראות פסק הדין. לחילופין טענו המבקשים, כי בכל מקרה לא עמדו המשיבים בלוח הזמנים שנקבע בפסק הדין. כל פעולות ההפקעה, לרבות התשלום החלקי, נעשו רק לאחר הגשת הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט.
7.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, ובפרט לאור תגובת המשיבים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הליך הביזיון הוא הליך אכיפה קיצוני, שמקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האפשריים האחרים נבחנו או מוצו. להפעלת מנגנון הביזיון השלכות כבדות משקל על הצד המפר, ועל-כן מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת כי מנגנון זה יופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט
פ"ד נט(4) 49 (2004)) (להלן: עניין שרבט ). במקרה של פסק-דין מוסכם, כבענייננו, יש להיזקק להליך בזיון רק במקרים מיוחדים, כאשר ההפרה היא ברורה וחד משמעית ומגלה חוסר תום-לב מצד המ פר (ע"פ 6981/13
יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' אנטיפוד השקעות בע"מ , פסקה 11 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל
(9.12.2013)).
8.
במקרה זה, לא ניתן להצביע על הפרה ברורה וחד משמעית של המשיבים את פסק הדין. פסק הדין המוסכם קבע כי הצדדים ימצו את כל המחלוקות הכספיות שיש ביניהם בנוגע לשיעור הפיצוי, וזאת תוך 60 יום ממועד ההפקעה. מועד זה טרם חלף עת הגישו המבקשים את בקשתם כמו גם את תגובתם לתגובת המשיבים. ראינו כי הצדדים טרם מיצו מחלוקות אלה, וכי מתנהל ביניהם משא ומתן בנושא. במסגרת משא ומתן זה אף הועבר למבקשים סכום של 628,817 ש"ח כולל מע"מ על חשבון התמורה הכוללת. בהתחשב בפערים הקיימים בין חוות הדעת השמאיות עליהם מסתמך כל אחד מהצדדים, דומה כי העובדה שהמשא ומתן עודנו מתנהל אינה מהווה הפרה של פסק הדין. די שקיימת בעניין זה מחלוקת כנה בין הצדדים, כדי לקבוע כי הוא אינו מתאים להליך לפי פקודת בזיון בית משפט (השוו לבג"ץ 4299/13 ברקוביץ נ' שר האוצר (18.11.2014)). אף לא הובאו בפנינו אינדיקציות לחוסר תום לב מצד המשיבים בקיום פסק הדין, או לניסיונות מצדם לעכב את ניהול המשא ומתן.
ודוקו: אין בפסק הדין הסכמה כי המשיבים ישלמו למבקשים את הפיצוי אותו הם דורשים. כל שהסכימו עליו הצדדים הוא כי ימצו את המחלוקות הקיימות ביניהם בנוגע לפיצוי זה בדרך של משא ומתן.
9.
בכל הנוגע לטענתם החלופית, צודקים המבקשים כי המשיבים איחרו בהשלמת ההפקעה. הליך זה היה אמור להסתיים עד לחודש יולי 2014, אולם הושלם רק בחודש מרץ 2015. עם זאת, מטרתה של הוראת סעיף 6 לפקודת הביזיון אינה ענישה, אלא אכיפה. תכליתה היא להביא לידי כך שצווי בית המשפט יבוצעו ויוצאו מהכוח אל הפועל, כאשר הסנקציה המוטלת בצידה נועדה לסייע לנפגע לאכוף ביצוע החלטה שיפוטית, בה זכה כדין (עניין שרבט , פסקה 8; ת"א (תל-אביב) 1846/08 פלסטו ווק (1990) בע"מ נ' ואקוטק אריזות בע"מ (22.8.2010)). שעה שאין מחלוקת כי הושלמה ההפקעה, איננו מוצאים מקום להעניש את המשיבים על האיחור בביצוע פסק הדין.
10.
סוף דבר: הבקשה נדחית. הצדדים ימשיכו במשא ומתן ביניהם לצורך מיצוי המחלוקת, בהתאם לפסק הדין המוסכם. בנסיבות העניין, ובין היתר לאור איחור המשיבים בהשלמת ההפקעה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בסיוון תשע"ה (7.6.2015).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט