החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 1930/22 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ. עיריית ירושלים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הפחתת גובה ערובה להוצאות של עמותה ציבוריתבקשה להפחתת גובה ערובה להוצאות בהליך ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשת עמותה ציבורית להפחית את גובה הערובה להוצאות שעליה להפקיד בהליך ערעור בטענה לטיבו הציבורי של ההליך. נקבע כי החובה להפקיד ערובה חלה גם על עמותות ועל הליכים בעלי עניין ציבורי, אך ניתן להפחית את שיעורה בהתחשב בטיבו של ההליך. הערובה הופחתה לסך של 10,000 ש"ח.

העובדות

המערערת, עמותה ציבורית, ביקשה להפחית את גובה הערובה להוצאות שעליה להפקיד בהליך הערעור, בטענה כי העתירה והערעור הם במהותם עתירה ציבורית. המשיבים התנגדו לבקשה. המערערת לא העלתה טענה בדבר מצבה הכלכלי, ולא נפסקו הוצאות בערכאה הקודמת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להפחית את גובה הערובה להוצאות שעל עמותה ציבורית להפקיד בהליך שמעמדו ציבורי?
  2. 2.האם הטענה לטיבו הציבורי של ההליך פוטרת מחובת הפקדת ערובה או מצדיקה הפחתתה ללא הוכחת מצב כלכלי?

הלכות

  1. 1

    חובת הפקדת ערובה חלה גם בהליכים בעלי עניין ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הוא עמותה ללא כוונת רווח, אולם טיבו של ההליך עשוי להשפיע על שיעור הערובה.

    ״החובה להפקיד ערובה חלה גם בהליכים שנטען כי הם מעוררים עניין ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הוא בעל מעמד ציבורי או עמותה ללא כוונת רווח.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עמותה ציבורית
  • עניין ציבורי
  • חוסר יכולת כלכלית
  • סיכויים ממשיים
  • הוצאות
  • פערי כוחות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

עע"מ

1930/22

לפני:

כבוד הרשמת קרן אזולאי

המערערת:

הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות

נ ג ד

המשיבים:

1. עיריית ירושלים

2. ראש עיריית ירושלים

3. מועצת עיריית ירושלים

4. ועדת המשנה לתמיכות של מועצה

עיריית ירושלים

5. הוועדה המקצועית לתמיכות בעיריית

ירושלים

6. ועדת הכספים של מועצת עיריית

ירושלים

בקשת המערערת מיום

20.3.2022 להפחתת סכום הערובה; תשובת המשיבים מיום 31.3.2022

החלטה

לפניי בקשה להפחתת גובה הערובה שעל המערערת להפקיד בהליך הנוכחי. הבקשה מבוססת על זהותה של המערערת כעמותה ציבורית ועל הטענה לפיה העתירה והערעור הם במהותם עתירה ציבורית. המשיבים התנגדו לבקשה.

כידוע, החובה להפקיד ערובה חלה גם בהליכים שנטען כי הם מעוררים עניין ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הוא בעל מעמד ציבורי או עמותה ללא כוונת רווח. זאת, כיוון שגם גופים הפועלים שלא למטרות רווח עשויים להיות מחויבים בתשלום הוצאות (ראו, למשל, עע"מ 6942/21 ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים

(15.12.2021); עע"מ 2638/20 עמותת בר-קיימא לתרבות אמנות מוסיקה ושלום נ. ראש עיריית ירושלים

(24.05.2020)). יחד עם זאת, במקרים כאלה אפשר שטיבו של ההליך או של יוזם ההליך ישפיעו על שיעורה של הערובה שתופקד. לשם כך, על מבקשת הפטור לעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה, והם הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, וסיכויים ממשיים להצלחת ההליך (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)).

בעניין שלפניי המערערת לא העלתה טענה כלשהי בדבר מצבה הכלכלי, והתמקדה בטיבו הציבורי של ההליך. בנסיבות אלה, ובהתחשב בעובדה שהמשיבים לא הכחישו כי ישנו מימד ציבורי הנלווה להליך; בשל פערי הכוחות בין הצדדים; ובשים לב לכך שלא נפסקו הוצאות בערכאה דלמטה, מצאתי להפחית את גובה הערובה ולהעמידה על סך של 10,000 ש"ח.

ערובה בסכום האמור תופקד עד ליום 1.5.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.

ניתנה

היום, י' בניסן התשפ"ב (11.4.2022).

קרן אזולאי, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1חובת הפקדת ערובה חלה גם בהליכים בעלי עניין ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הוא עמותה ללא כוונת רווח, אולם טיבו של ההליך עשוי להשפיע על שיעור הערובה.