פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים בעניינים מינהליים
עע"ם 1970/19
עע"ם 2329/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט ד' מינץ
המערער בעע"ם 1970/19 והמשיב 2
בעע"ם 2329/19:
ישי רבינוביץ
נ ג ד
המשיבה 1 בעע"ם 1970 :
הוועדה המרחבית לתכנון
ובניה שורקות
המשיבה 2 בעע"ם 1970/19 והמערערת
בעע"ם 2329/19:
ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז מרכז
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 14.2.2019
בעת"ם 27524-09-18 שניתן על-ידי כבוד השופט צ' דותן
תאריך הישיבה:
כ"ז בכסלו התש"ף
(25.12.2019)
בשם המערער בעע"ם 1970/19 והמשיב
2 בעע"ם 2329/19:
עו"ד אופיר פורת
בשם המשיבה 1
בעע"ם 1970/19:
עו"ד גדי טל
בשם המשיבה 2
בעע"ם 1970/19
והמערערת בעע"ם 2329/19:
עו"ד יונתן ברמן, עו"ד סיון
דגן
פסק-דין
לאחר ששמענו את טענות הצדדים ובהמלצתנו הסכימה הוועדה המרחבית לתכנון ובניה שורקות לקבלת הערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל על כל מרכיביו וחוזרת על כנה החלטתה של ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז מרכז.
ביסוד ההליך מצויה מחלוקת פרשנית שעניינה סעיף 147(י)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 בנושא מתן הקלה לתוספת דירות למגורים, הוראה שהוגבלה בין היתר כך שלא תחול על תכניות שנכנסו לתוקף מאז 1.1.2011.
הצדדים נחלקו בשאלת הפרשנות במקרה שבו התכנית הקובעת את מספר יחידות הדיור קודמת ל-2011, אך מאז התקבלה תכנית נוספת שמסדירה היבטים תכנוניים אחרים שאינם נוגעים למספר יחידות הדיור.
אנו סבורים שהדין היה עם ועדת הערר במובן זה שהגם ששתי הפרשנויות אפשריות מבחינה לשונית , הרי שמבחינת תכלית החקיקה יש מקום להכיר בתחולת ההוראה גם כאשר קיימות תכניות מאוחרות יותר שאינן עוסקות במספרן של יחידות הדיור.
אשר על כן: הערעורים מתקבלים.
אין צו להוצאות בערכאתנו.
ניתן
היום, כ"ז בכסלו התש"ף (25.12.2019).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט