עע"מ 1981/02 קיסר-הנדסה ופתוח בע"מ נ. מדינת ישראל-משרד הבטחון

משרד הביטחון פירסם מיכרז שעניינו עבודות בינוי למיניהן במחנות צה"ל במרחב פיקוד צפון. למיכרז ניגשו כמה וכמה מציעים, בהם קיסר - הנדסה ופיתוח בע"מ ( קיסר ) ושמעון את טיקו בע"מ ( שמעון בע"מ ). שמעון בע"מ הוכרזה זוכה והצעותיהן המציעות האחרות, בהן קיסר, נידחו. הצעתה של קיסר היתה השלישית במניין ההעדפות.

קיסר הגישה עתירה לבית-המשפט המחוזי כנגד ההחלטה במיכרז, ומשנדחתה עתירתה הגישה ערעור לבית-המשפט העליון. הבקשה שלפניי בקשתה של קיסר היא כי אתן צו מניעה זמני ולפיו לא יוחל בביצוע המיכרז בכל דרך שהיא עד להכרעה בערעור.

ביקשתי את תגובת המשיבים - משרד הבטחון ושמעון בע"מ - והיגעתי לכלל מסקנה כי קיסר אינה זכאית לצו מניעה זמני כבקשתה.

שתי טענות עיקריות מעלה קיסר בערעורה, ושתי הטענות כאחת עניינן בהכרעות שעשה בית-משפט קמא. טענה אחת נסבה על מועד הגשתה של העתירה. כהוראת תקנה 3(ב) לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סידרי דין) התשס"א- 2000 ( תקנות סידרי הדין ), אמורה עתירה להיות מוגשת לבית-המשפט לעניינים מינהליים "... בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה, או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם". מסתבר כי קיסר הגישה את עתירתה חמישים ושמונה ימים לאחר שהודעה לה ההחלטה בעניינה, ומטעם זה, בין השאר, החליט בית-משפט קמא לדחות את העתירה. קיסר תוקפת הכרעת דין זו, ומעלה היא לעניין זה טעמים מטעמים שונים. אלא שאין מיקרא יוצא מידי פשוטו ולא מצאתי פגם בהחלטת בית-משפט קמא כי קיסר איחרה מן המועד להגיש את עתירתה.

לנושא המועדים נודעת חשיבות ממעלה ראשונה לעניין הגשתן של עתירות מינהליות. ימינו אלה אינם עוד כימים שבעבר. בעבר היו נושאי משפט מינהלי באים לדיון ולהכרעה לפני הבג"ץ, ובכפיפות להוראות חוק ספציפיות לא שלטה במועדי עתירות לבג"ץ אלא מַלְכַּת השיהוי בלבד. הגשת עתירה לאחר עבור חודשים מיום היווצר העילה - לעיתים חודשים לא-מעטים - לא עצרה בעד עותרים אלא אם שינו משיבים את מצבם לרעה; וגם כך לא תמיד צלחה טענת שיהוי. עידן זה חלף-עבר ככל שהמדובר הוא בנושאי מישפט מינהלי המצויים בסמכותו של בית-המשפט המחוזי בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. משהותקנו תקנות סידרי הדין; ומשנקבע מועד ספציפי ומיוחד להגשתה של עתירה לבית-משפט; זו הדרך בה שומה עלינו ללכת ואלה מועדים הוטל עלינו לכבדם. אכן, רשאי הוא בית-משפט להאריך את התקופה להגשתה של עתירה, ואולם - כלשונה של תקנה 3(ג) לתקנות סידרי הדין - כך יעשה בית-משפט "אם ראה הצדקה לכך".

בענייננו, כמסתבר, לא ראה בית-המשפט הצדקה לדבר, ולא בכדי. היה זה ביום 24.12.01 שקיסר קיבלה את ההודעה כי שמעון בע"מ זכתה במיכרז. ביום 6.2.02, 43 ימים לאחר קבלת אותה הודעה, פנתה קיסר בבקשה לפסול את הזוכה, וביום 20.2.02 - בעבור 58 ימים מאז קיבלה הודעה על זכייתה של שמעון בע"מ במיכרז - הגישה קיסר את עתירתה לבית-המשפט. לעניין זה נוסיף ונזכיר כי תחילת ביצועו של המיכרז אמורה היתה להיות ביום 1.3.02, דהיינו, תשעה ימים לאחר הגשתה של העתירה. אם בכל אלה אין די, הנה קיסר היא שביצעה עד ליום 1.3.02 את העבודות נושא המיכרז, וזיכוייה בצו-ביניים פירושו היה - וכן הוא כיום - שלא זו בלבד ששמעון בע"מ לא תחל בעבודה אלא שהיא, קיסר, תמשיך בעבודה. בנסיבות אלו כולן, לא זו בלבד שקיסר לא היתה ראויה כי תוארך התקופה להגשת העתירה לאחר חלוף ארבעים וחמישה ימים, אלא שקרוב אני לומר כי קיסר אף חטאה בשיהוי במסגרתם של אותם ארבעים וחמישה ימים; והכל כהוראת תקנה 3 לתקנות סידרי הדין.

טענה עיקרית שניה בפי קיסר, והיא, כי היה עליו על בעל המיכרז לפסול את הצעתה של שמעון בע"מ באשר לא התמלאו בה התנאים המוקדמים שהיו חייבים להתמלא בה. כדבר המיכרז, אמורים היו מציעים במיכרז להיות בעלי כישורים 21 ב.מ. או 100ג'- 2. שמעון בע"מ היא בעלת סיווג 21 ב.מ. אך לא בעלת סיווג 100ג'- 2 ולכאורה נתמלא בה תנאי הכישורים, אלא שלטענת קיסר כישורי 21 ב.מ. אינם כישורים רלוונטיים על-פי דין, וכי חייב הזוכה במיכרז להיות בעל כישורי 100ג'- 2 דווקא. ומתוך ששמעון בע"מ אין לה כישורי 100ג'- 2, מן הנכון היה לפסול את הצעתה. בית-משפט קמא נדרש לטענה זו, וכך אמר עליה:

ב.בתנאי המכרז נקבע כי המכרז מופנה לבעלי סווג קבלני 100ג'2- או סיווג משרד הביטחון 21 ב.מ. העותרת לא תקפה תנאי זה בטרם הגישה את הצעתה, ואין לאפשר לה לתקוף את תנאי המכרז בדיעבד, לאחר שהוברר לה שהצעתה לא זכתה (ראה בג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד לו(4) 441). משיבה 2 עומדת בסיווג החלופי ועל כן רשאית היתה ועדת המכרזים לקבל את הצעתה שהיתה ההצעה הזולה ביותר.

ג.לגופם של דברים טענת העותרת כי לביצוע העבודות נדרש דווקא סיווג קבלני 100ג'2- אינה נראית לי. סיווג זה נדרש לעבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי עולה על 2,287,000 ש"ח + מע"מ ונופל מ- 4,574,000 ש"ח + מע"מ. כעולה ממסמכי המכרז (ר' סעיף 00.02 ו - 00.04) היקף כל אחת מהעבודות שיועברו לביצוע למשיבה 2 לא יעלה על 250,000 ש"ח כולל מע"מ, ולכן אין ממש בטענה כי הכרזה על משיבה 2 הזוכה כרוכה בהתקשרות הנוגדת את הוראות הדין.

נימוקיו של בית-משפט קמא נראים בעיניי, למיצער ככל שהמדובר בצו זמני לעיכוב ביצועו של פסק-דין. אין ספק כי כתב המיכרז קבע כישורים ראויים לבעלי סיווג 21 ב.מ. "או" 100ג'2-, והדבר היה גלוי לעין-כל מלכתחילה. קיסר, חזקה עליה שידעה את פרטי המיכרז, ואם סברה כי כתב המיכרז כולל תנאים שאינם ראויים, חייבת היתה לתקוף אותו כתב לפני ההכרעה במיכרז. כלל זה כלל-יסוד הוא בדיני המיכרזים אשר-על-כן לא תישמע קיסר בטענתה זו. אכן, משרד הביטחון מודה בסיכומיו בערעור כי נפלה טעות בניסוחו של כתב המיכרז, אך אין בהודיה זו כדי לפגום בזכייתה של שמעון בע"מ; לא אך בשל כך שקיסר מנועה מהעלות טענתה אלא גם מטעם זה ששמעון בע"מ - לגופם של דברים, כטענת המדינה - היא בעלת כשירות כנידרש בדין.

לגופם של דברים ייאמר, כי מאזן הנוחות הכללי נוטה בבירור לזכותה של שמעון בע"מ. תקופת המיכרז היא לשנים-עשר חודשים בלבד, החל ביום 1.3.02. היום הוא יום 24.3.02, ואין צורך בדמיון מפליג כדי שנבין כי עד אשר יישמע הערעור לגופו עלולה לעבור תקופת המיכרז כולה, או למיצער חודשים לא מעטים מתוך אותם שנים-עשר חודשים. בנסיבות אלה איני רואה כל הצדק לזכות את קיסר בצו זמני.

דבר אחרון: שמעון בע"מ זכתה במיכרז, חברה פלונית יצאה שניה, אילו קיסר תפסה את המקום השלישי בלבד, ולא שמענו מאותה חברה פלונית כי ויתרה על מקומה השני. נמצא לנו איפוא כי גם אם תיפסל הצעתה של שמעון בע"מ, גם-אז לא תזכה בעבודה אלא אותה חברה פלונית. בנסיבות אלה נתקשיתי להבין מהי בקשתה של קיסר ותינתן לה.

בזמנו סירבתי להעניק לקיסר צו ביניים-דביניים עד להכרעה בבקשה למתן צו זמני בערעור, ואני מניח כי שמעון בע"מ החלה בעבודה בשבוע שתחילתו היתה ביום 3 במארס. שמעון בע"מ רשאית להמשיך בעבודות המיכרז.

אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בערעור. קיסר תשלם לשמעון בע"מ שכר-טרחת עורך-דין בסך 7,500 ש"ח וכסכום הזה למדינה.

היום, י"א בניסן תשס"ב (24.3.02).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02019810. G03

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il