עע"מ 2001/15 עיריית נצרת עילית נ. לוסיא גלס בע"מ

כנגד המבקשת הוגשה תובענה ייצוגית. נטען כי במקרה של חיובי יתר – היא נוהגת להשיב את הסכום בתוספת הפרשי הצמדה, אך ללא הפרשי ריבית. התובענה התקבלה (ת"צ 22406-08-13, כב' השופטת נ' מוניץ ). נפסק כי על המבקשת לערוך בדיקה חשבונאית ובהתאם להשיב כספים לתובעים.

כנגד פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי. נטען בין היתר כי לא היה מקום להכיר בתובענה כייצוגית, וכי פסק הדין מבוסס על פרשנות שגויה של דברי החקיקה הרלבנטיים. כמו כן נטען כי ביצוע תחשיבי הריבית והשבת הסכומים בפועל – יסבו למבקשת נזק רב.

בעל דין זכאי ליהנות מפירות פסק דין שניתן לטובתו. על הצד שכנגד, אשר מעוניין בעיכוב ביצוע, מוטל להראות מדוע מכלול השיקולים מצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין. זאת בשני היבטים עיקריים: סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות. עיינתי בחומר שלפניי. נראה כי ביצוע תחשיבים פרטניים בקשר לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה - כרוך בהקצאת משאבים בלתי מבוטלים, אשר עלולים לרדת לטמיון היה והערעור יתקבל. מן העבר האחר, לא עולה מהחומר שהוצג כי היעתרות לבקשה עלולה להסב למשיבים נזק רב דיו. זאת בשים לב, בין היתר, לזהות הצדדים ולטיב התוצאה האופרטיבית של פסק הדין מושא הערעור. אף לא התרשמתי כי סיכויי הערעור נמוכים במידה כזו שתטה את הכף לטובת עמדת המשיבים. זאת מבלי לקבוע מסמרות, לכאן או לכאן, באשר לטענות שהועלו בערעור לגופן.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.