עע"מ 2037/21המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ. שר הפנים

1.

עניינו של הערעור שלפנינו בעתירת המערערת כנגד מדיניות המשיבים הנוגעת לקטינים המצויים בתקופת הביניים שבמהלכה נבחנת בקשת הוריהם להשבת רישיון ישיבת הקבע שהיה ברשותם.

2.

לאור השתלשלות הדברים לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט קמא ולאור עמדתם הנוכחית של המשיבים, הערעור התייתר במובן זה שרשמנו לפנינו את הנחיית המשיבים לפיה אם רישיון לישיבת קבע שהיה בידי אדם פקע, ולאחר מכן ניתן לאותו אדם רישיון לישיבת קבע, ובסמוך לאחר מכן הוגשה בקשה לרישום ילדו של אותו אדם שנולד בחו"ל – אזי הבקשה תיבחן לפי גילו של הילד ביום הגשת בקשת ההורה לרישיון לישיבת קבע. לכן, אם הילד בגר בינתיים, יראו אותו כקטין לצורך נוהל 5.2.0030 ("נוהל הטיפול בבקשה למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד מחוץ לישראל שרק אחד מהוריו רשום כתושב קבע").

רשמנו לפנינו כי הנחיה זו של המשיבים הופצה לעובדי לשכת מזרח ירושלים במינהל האוכלוסין.

3.

לאור קבלת הסעד שהתבקש בערעור, המשיבים ישאו בהוצאות המערערת בסך 5,000 ₪.