עע"מ 2110/21 דבורה לייכטר נ. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון

הערעור שבכותרת נסב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת שבו נדחתה על הסף עתירה מנהלית שהגישו המערערים, בשל שלושה טעמים: הגשתה באיחור, אי מיצוי הליכים ואי צירוף צדדים רלוונטיים. עניינה של העתירה בטענת המערערים שלפיה תכנית להסדרת גבולות הנחלות במושב הזורעים היא למעשה תכנית "איחוד וחלוקה" אולם לא הופקדה ככזאת.

בבקשה שלפניי עותרים המערערים לפטור אותם מהפקדת ערובה בערעור דנן, משום ש"קיים חשש שהערובה חוסמת את דרכם של ה[מערערים] לקבל את יומם בבית המשפט". עוד נטען, כי מדובר בערעור קצר ונקודתי, בנוגע לדחיית העתירה על הסף, מבלי שלמערערים ניתן יומם בבית המשפט קמא.

המשיבה 1 והמשיבה 3 הגישו תשובות לבקשה. המשיבים 2, 13-4 הודיעו כי הם מצטרפים לעמדת המשיבה 3. המשיבה 1 טוענת כי דין הבקשה להידחות שכן המערערים לא הוכיחו את היעדר יכולתם הכלכלית הנטענת וכן משום שהמערערים לא שילמו את ההוצאות שנפסקו לחובתם בבית המשפט קמא. המשיבה 3 אף היא טוענת כי המערערים לא הציגו תשתית כלשהי בעניין מצבם הכלכלי, ולמעשה, לפי האינדיקציות שבידה, מצבם של המערערים דווקא מן המשופרים, בהיותם בעלי זכויות בנחלות חקלאיות השוות מיליוני שקלים. המשיבה 3 מדגישה כי לאורך כל הדרך היו המערערים מיוצגים על ידי משרדי עורכי-דין שונים ומובילים. המשיבה 3 טוענת עוד כי סיכויי הערעור נמוכים. לטענתה, המערערים גוררים אותה ואת חבריה להליך נוסף ומיותר, הכרוך בעלויות גבוהות ומכבידות, כאשר ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא טרם שולמו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, תכליתה של הערובה היא להבטיח את יכולתו של המשיב בערעור להיפרע – בקלות וביעילות – בגין הוצאותיו בהליך, ככל שייפסקו (עע"מ 7160/20 דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ נ' משרד הביטחון (17.11.2020)). המבקש פטור מהפקדת ערובה בשל היעדר יכולת כלכלית נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים: היעדר יכולת כלכלית וסיכויים טובים לערעור. בענייננו, לא ניתן לומר כי המערערים הניחו תשתית עובדתית מספקת, ולו בקירוב, המלמדת על מצבם הכלכלי, וכבר מטעם זה, דין בקשתם להידחות, ככל שהיא נסמכת על היעדר יכולת כלכלית.

אמנם, ישנה אפשרות להורות על שינוי סכום הערובה גם מנימוקים הקשורים לנסיבות העניין, כגון היקף הערעור והסוגיות המועלות בו. המערערים אכן טוענים כי היעדר המורכבות של הערעור מצדיק פטור מהפקדת ערובה. אלא שגם אם אקבל טענה זו, הרי שלא ניתן להתעלם מן העובדה כי בהליך שלושה-עשר משיבים, כאשר המשיבות 1, 2 ו-3 כל אחת מיוצגת בנפרד (המשיבים 13-4 אינם מיוצגים). נוכח תכליתה של הערובה ובשים לב לאמור, איני סבורה כי מדובר במקרה המצדיק סטייה מהוראות התקנות והפחתת סכום הערובה.

הבקשה נדחית, אפוא.