עע"מ 2155/21 גיא אביקזר נ. משרד האוצר- המפקח על נותני שירותים פיננסיים

במוקד העתירה שלפנינו, החלטת המשיב לדחות את בקשת העותר לרישיון בסיסי למתן אשראי ואת בקשתו למתן רישיון בסיסי למתן שירות בנכס פיננסי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: חוק הפיקוח ). זאת לאחר שהונחה לפניו המלצת המשטרה ומידע חסוי שקושר את המערער למעורבות בביצוע עבירות כלכליות והלבנת הון. בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' בלכר ) עמד בהרחבה על התשתית הנורמטיבית הצריכה לעניין. בית המשפט הוסיף כי במקרה שלפנינו, מצא המשיב כי אין מקום למתן רישיון למבקש "בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור", כמובנם בסעיף 15(ב) לחוק הפיקוח.

לאחר שעיין בחומר החסוי במעמד צד אחד קבע בית משפט קמא, כי מדובר במידע ממספר מקורות, לרבות מהעת האחרונה, הנוגע להתנהלות עבריינית לכאורה בתחומים הרלוונטיים לחוק, בתחום של הלבנת הון. המידע, כך נפסק, הוא מידע מוצלב בדוק ומהימן, כאשר הידיעות מתייחסות לתקופת זמן ממושכת בת מספר שנים. בית המשפט הוסיף וקבע כי בנסיבות המקרה מתן זכות טיעון בכתב היה ראוי ואפקטיבי בגדר ההלכה הפסוקה עליה עמד, וכי אין עילה להתערב בהפעלת שיקול דעת המפקח.

המערער חולק על קביעותיו של בית המשפט לעניינים מנהליים ועומד על כך שהוא אדם נורמטיבי ובעל משפחה ואין לו הרשעות קודמות. הוא מוסיף וטוען כי לא היה מקום להימנע ממתן רישיון ולו באופן חלקי, וכן

כי נפל פגם הן בהליך, הן במתכונת השימוע, הן באופן בו הסתמך בית המשפט על מידעי המשטרה, והן בהפעלת שיקול הדעת על ידי הרשות המוסמכת.

שקלנו את דברי המערער ועיינו בהסכמה במעמד צד אחד בחומר החסוי שהונח בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. מצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים, כי אלה תומכים במסקנה המשפטית, וכי אין בה טעות שבחוק. לפיכך אנחנו דוחים את הערעור בגדר סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

המערער יישא בהוצאות המשיב בסך 20,000 ש"ח.