פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
2282/22 -
ב'
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
אדיר סימנה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - המשרד
לביטחון
הפנים האגף לרישוי כלי יריה - מחוז דרום
2. משטרת ישראל - מטה מרחב דרום
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (השופט ג' גדעון) בעת"מ
9700-12-21 מיום 16.2.2022
בשם המבקש:
עו"ד אורן סימנה
החלטה
בתמצית, המבקש החזיק במשך שנים ברישיון לנשיאת כלי יריה, ורישיונו בוטל ביום 25.8.2020 בהמלצת משטרת ישראל לאחר שנפתחה נגדו חקירה בגין מעורבות באירוע אלים. ערר שהגיש המבקש על החלטה זו, נדחה. בקשה חדשה שהגיש המבקש ביום 24.5.2021 לקבלת רישיון נדחתה גם היא, וכך גם ערר שהגיש המבקש על החלטה זו. עתירת המבקש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בבקשה כי יורה על חידוש רישיון כלי היריה ועל החזרת כלי היריה, נדחתה בפסק דין מיום 16.2.2022 משלא נמצא פגם בהחלטת המשיבים המצדיק התערבות. בשולי פסק הדין נקבע כי המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ש"ח.
על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הגיש המבקש ערעור ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שלפנַי. בבקשה התבקש עיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שנפסק לחובת המבקש וכן כי בית משפט יורה למשיבים לשמור את כלי היריה "ולא לשלוח אותו לגריטה".
דין הבקשה להידחות. באשר לרכיב ההוצאות, הרי שמדובר בחיוב כספי שאין זה דרכו של בית משפט זה לעכבו. זאת וודאי כאשר מדובר בתשלום הוצאות משפט ועל אחת כמה וכמה כאשר בעל הדין לטובתו נפסקו ההוצאות הוא המדינה, אשר לגביה אין חשש כי המבקש לא יוכל להיפרע ממנה אם ערעורו יתקבל (ראו גם, למשל: עע"מ 8654/19 פלוני נ' משטרת ישראל – מחלקת מענה אזרחי (19.1.2020)). גם אין מקום להיענות לבקשתו, לה לא צירף המבקש כל נימוק, כי המשטרה תמשיך "לשמור את כלי היריה". לא למותר לציין כי גם אם תעשה המשטרה שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 14א(ב) לחוק כלי היריה, התש"ט-1949 מדובר לכל היותר בנזק אשר ניתן לפיצוי כספי אם המבקש יזכה בערעורו.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ד' בניסן התשפ"ב (5.4.2022).
ש ו פ ט