עע"מ 2351/13 אליהו שיטרית נ. עיריית ת"א יפו

השופט א' רובינשטיין:

א.

השאלה שהועמדה בפני בתי המשפט קמא היא היחס שבין הוראות סעיפים 3-2 לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), תשי"ג-1953 לבין הוראות סעיף 6א לחוק זה. סעיפים 3-2 מקנים פטורים, ולענייננו ספציפית מקנה סעיף 3(2) לנכי צה"ל הזכאים לתגמולים פטור של שני שלישים מן הארנונה. המערער – שאנו מאחלים לו בריאות ואריכות ימים – הוא נכה מלחמת הקוממיות, והמשיך לנהל עסק שיסד לפני עשרות שנים גם בשנות הזקנה, אך תוך שהכנסותיו קטנו עד כדי אי חיוב במס הכנסה.

ב.

העיריה אישרה פטור מארנונה לפי סעיף 3(2) בשיעור שני שליש, אך המערער ביקש פטור מלא לפי סעיף 6א. העיריה טענה בבית המשפט קמא, כי פטור מלא במקרה דנא יאיין את הוראת סעיף 3, וכי את הוראת סעיף 6א יש לפרש כחלה בהתאם לזכאות הבסיסית של בעל הנכס לפטור.

ג.

בית המשפט קמא התבונן אל החוק בראיה כוללת, וסבר כי את הפטור שבסעיף 6א יש לקרוא יחד עם סעיפים 3-2, על פי השיעורים שנקבעו בהם. בית המשפט נדרש לפסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 259/05 שי נ' עירית נצרת עילית (2011), העוסק ביסדו בשאלה אחרת; בענייננו הפנה בית המשפט קמא לפסקאות פסק הדין המזכירות לגבי סיטואציה של סעיף 6א פטור מלא או חלקי, כלומר לא מצא כי יש בו כדי לשלול גישה פרשנית הנדרשת להרמוניה שבחוק.

ד.

דעתנו כדעת בית המשפט קמא ואנו רואים את הדברים, כדי שלא להאריך, בגדרי תקנה 460(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. הודענו עמדתנו לבא כוח המערער ובנסיבות אלה אין הוא עומד על הערעור, אך חשבנו כי ראוי להעמיד דברים על מכונם ועל כן נציין, כי נראה לנו שגישה הנדרשת לחוק בפרשנות הרמונית מצדיקה לקרוא את סעיף 6א בו יחד עם סעיפים 3-2, והתוצאה היא כי פטור לפי סעיף 6א יינתן בהתאם לזכאות לפי סעיפים 3-2.

ה.

איננו נעתרים איפוא לערעור. איננו עושים צו להוצאות; ועוד, נוכח היות המערער בן קרוב, לתשעים עד מאה ועשרים, ונכה צה"ל, ממליצים אנו בפני העיריה כי בשיעור הארנונה בו יחויב לאחר המצאת אישורי מס הכנסה מתאימים, ייעשה מאמץ ככל הניתן בגדרי הדין לויתור על ריביות וקנסות בנסיבותיו המיוחדות הללו.