עע"מ 2369/13 שחם מיכאל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה

הועדה המקומית אישרה תכנית תמ"א 38 שכללה בניית קומה (וכן עליית גג) מעל בתי המערערים. המשיבים 19-3 התנגדו בשל פגיעה באור, באויר ובנוף. ועדת הערר המחוזית ביטלה את החלטת הועדה המקומית וקבעה כי ניתן להכין תכנית תמ"א 38 לבתי המערערים בפרמטרים שלא יכללו בניה על הגג, אלא בניית ממ"דים וקומת קרקע, אשר יאפשרו חיזוק הבניינים. לנושא עליית הגג, הכלול בתב"ע קיימת, נידרש להלן בנפרד. בית המשפט קמא אישר את החלטת ועדת הערר. מכאן הערעור. שמענו את טענות הצדדים ולאחר מכן הצענו למערערים, והם קיבלו הצעתנו, לחזור מן הערעור, וזאת בפרמטרים שיימנו להלן.

נציין ברישא כי אנו רואים בחיוב קידום תכניות תמ"א 38 לחיזוק בניינים. עם זאת, לא ראינו מקום להתערבות בהכרעות ועדת הערר בבית המשפט המחוזי בנסיבות הספציפיות של המקרה, ונוכח העמדה שביטאה ועדת הערר כמוסד תכנון, ואשר לא שללה באופן כללי מימושה של תמ"א 38 גם כאשר יש פגיעה נופית מסוימת, אלא התרשמה מן הפגיעה הקשה בנסיבות העניין – ובגינה החליטה על מימושה של תמ"א 38, גם אם בפרמטרים פחות נוחים מבחינה כלכלית למערערים. הדברים נאמרים זאת מבלי שנביע דעה כללית באשר לאמות מידה לאישור תמ"א 38 באזורי נוף, מה גם שהועדה המקומית מקיימת עתה דיונים בשאלה זו במישור הכללי ועל פי החקיקה החדשה.

בידי המערערים להגיש תכנית לועדה המקומית לפי המתוה שקבעה ועדת הערר, ואנו יוצאים מן ההנחה כי הדבר ייבחן בלב פתוח ובכובד ראש כיאות בעקבות החלטת מוסד תכנון בכיר. ככל שיהיו למערערים השגות על ההחלטה, זכותם בדין לערור בפני ועדת הערר, וזכויות כל הצדדים שמורות כמובן. לגבי עליות הגג בידי המערערים להגיש הצעה לפי התב"ע הקיימת.

אנו רוצים לקוות שבועדה המקומית יימצא הפתרון שהוצע בועדת הערר כהולם, ויפתח את הדרך למימוש תמ"א 38, מבלי כמובן שניטע מסמרות פרטניים או סופיים.

בנתון לכך נמחק הערעור בלא צו להוצאות.