עע"מ 2401-23 עע"מ 2401-23

לפניי בקשה לפטור מאגרה וערובה במסגרת ערעור שעניינו בקשה של המערער 1 לאישור עליה מכוח חוק השבות, תש"י-1950.

המערערים טענו כי הם מתפרנסים מהפעלת עסק אשר המערערת 2 מנהלת. הם טענו להכנסתם מן העסק בשנת 2022, לרכושם ולהוצאותיהם השוטפות. כמו כן טענו כי כבר השקיעו משאבים רבים בבקשת העלייה ובהליכים משפטיים, וכן טענו לאירוע רפואי. עוד טענו כי שכר הטרחה הנגבה מהם הוא נמוך ורובו טרם שולם.

המשיב לא חלק על כך שמצבם הכלכלי של המערערים אינו מן המשופרים. עם זאת, לטענתו, פסק הדין נושא ההליך שבכותרת מפורט ומנומק, ויש בכך כדי להשליך על סיכויי ההליך. על כן, המשיב התנגד למתן פטור מלא מתשלום אגרה והפקדת ערובה, אך הותיר לשיקול דעתו של בית המשפט הפחתה מסוימת בגובה האגרה והערובה.

לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשה, נראה כי אכן המערערים יתקשו לשאת בסכומי האגרה והערובה במלואם. אציין גם כי טענתו של המשיב בדבר סיכויי הערעור לא נטענה באופן מפורט. על כן, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים לעניין, לרבות העובדה שהמשיב הותיר הפחתה מסוימת לשיקול דעתו של בית המשפט, פערי הכוחות ומהות העניין (השוו למשל: בר"מ 2825/19 פלוני נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה (30.5.2019); בר"מ 4146/19 פלוני נ' פלוני (15.7.2019); עע"מ 5447/12 בראדעיה ואח' נ' משרד הפנים (13.11.2012)), מצאתי לפטור את המערערים מתשלום אגרה ולהעמיד את הערובה על סכום של 2,000 ש"ח.

ערובה בסכום זה תופקד עד ליום 4.5.2023, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.