עע"מ 2404-23 עע"מ 2404-23

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת ג' לוין) מיום 24.2.2023 בעת"ם 23949-09-22, עד להכרעה בערעור שהוגש בעניינו.

הרקע לבקשה

1.המבקש, מר חאבס אלעטאונה, מכהן כראש המועצה המקומית חורה, היא המשיבה 2 לבקשה שלפניי (להלן: ראש המועצה ו-המועצה, בהתאמה). המשיב 1, מר יוסף אלקיען, מכהן כסגן ראש המועצה וממלא מקומו, מאז שנת 2021 (להלן: המשיב). לאחר הבחירות בהן נבחר ראש המועצה, בשנת 2018, מינה ראש המועצה את המשיב 3, מר טלאל אלנבארי, לשמש כעוזרו (להלן: טלאל). באותה עת כיהן אחיו של טלאל כחבר מועצה.

2.בשנת 2020 הגישו מספר תושבי חורה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע במסגרתה עתרו להפסקת עבודתו של טלאל כעוזר ראש המועצה, בטענה לפגמים שנפלו בהליך מינויו והיותו נגוע בניגוד עניינים (סע"ש 117-01-20). המועצה הודיעה לבית הדין האזורי כי טלאל התפטר מעבודתו, ובעקבות זאת, ביום 28.10.2021, הורה בית הדין על דחיית התביעה על הסף, מן הטעם שהסעד של ביטול המינוי הפך לתיאורטי.

3.לטענת המשיב, מאז פסק הדין של בית הדין לעבודה, שב טלאל לשורות המועצה, לא כעובד עם תלוש שכר אלא בהעסקה בעקיפין, והלכה למעשה הוא משמש כ"מנכ"ל בפועל" באופן שכל הפעולות המשמעותיות בתחום המועצה נשלטות על-ידו. לאור זאת, ביום 27.7.2022 שלח המשיב מכתב לראש המועצה, בו דרש לסיים כל התקשרות עם טלאל לאלתר. למחרת היום, הודיע ראש המועצה למשיב כי כלל סמכויותיו כסגן ראש המועצה נשללות ממנו באופן מיידי.

4.על רקע זה, הגיש המשיב עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, הכוללת שני ראשים. ראשית, נטען כי המשך העסקתו של טלאל במועצה, בין אם במסגרת של יחסי עובד-מעביד ובין אם במסגרת אחרת, נגועה בניגוד עניינים ומנוגדת לדין, ויש להפסיקה. שנית, נטען כי החלטתו של ראש המועצה בדבר שלילת סמכויותיו של המשיב כסגן ראש המועצה, היא החלטה שרירותית, לא עניינית, שכל מטרתה היא לבוא חשבון עם המשיב בשל דרישתו להפסיק את ההתקשרות עם טלאל – ויש לבטלה.

5.ראש המועצה והמועצה טענו מנגד, לגבי פעילותו של טלאל, כי הוא אינו מחזיק בתפקיד ניהולי כלשהו אלא הוא יועץ בלא שכר ובהתנדבות, ואין כל פסול בפעילותו זו. אשר להחלטה בדבר שלילת סמכויותיו של המשיב, נטען כי זו נתקבלה כדין, מקום שקודם להחלטה זו התרחשו מספר אירועים שגרמו לראש המועצה לאבד אמון במשיב.

6.בפסק דינו מיום 24.2.2023, קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים את העתירה, על שני ראשיה. אשר לטלאל, נקבע כי מעורבותו בפעילות המועצה במתכונת של מתנדב ללא תפקיד רשמי, אינה עולה בקנה אחד עם מנהל תקין, עם האיסור על ניגוד עניינים ועם עקרון החוקיות המתנה הפעלת כוח שלטוני בהסמכה כדין, ועל כן חל איסור על טלאל ליטול חלק בפעולות מנהליות של המועצה. באשר להחלטת ראש המועצה בדבר שלילת סמכויותיו של המשיב כסגנו, נקבע כי דין ההחלטה להתבטל, שכן הטעם העומד בבסיסה נעוץ בהתרעתו המוצדקת של המשיב בדבר אי-תקינות מעורבותו של טלאל בענייני המועצה – וכי טעם זה, שאינו טעם ענייני, אינו יכול להוות בסיס לשלילת הסמכויות שהואצלו למשיב.

7.על פסק הדין האמור הגיש ראש המועצה ערעור לבית משפט זה, ביום 22.3.2023, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה שלפניי. הן הערעור והן הבקשה לעיכוב ביצוע עוסקים בחלקו של פסק הדין המבטל את החלטת ראש המועצה בדבר שלילת סמכויותיו של המשיב; ולא בחלק הנוגע להפסקת פעילותו של טלאל במועצה.

טענות הצדדים

8.ראש המועצה טען בבקשתו כי סיכויי הערעור גבוהים, מקום שפסק הדין מתערב באופן חריג בשיקול דעתו, בתחום המצוי בלב סמכותו, ומבלי שנפל בהחלטתו פגם המצדיק התערבות. כן נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה, שכן הותרת סמכויות ראש המועצה בידי המשיב, חרף משבר האמון השורר בין השניים, עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים למועצה ולהקשות על ראש המועצה לנהל את ענייניה. בהקשר זה נטען, כי עולה חשש סביר שהמשיב יפעל בניגוד להנחיותיו של ראש המועצה, יקבל החלטות לא סבירות תוך משוא פנים, כאשר טובת המועצה לא תעמוד לנגד עיניו. מנגד, נטען כי קבלת הבקשה לא צפויה לגרום למשיב נזק חמור או בלתי הפיך.

9.המועצה הצטרפה לעמדתו של ראש המועצה. לעניין מאזן הנוחות, הוסיפה המועצה וטענה כי ככל שפסק הדין לא יעוכב והערעור יתקבל, לא ניתן יהיה לבטל את הפעולות שיבצע המשיב עד אז בכל הנוגע לקידום מדיניות ופעולות הגוררות התחייבויות כספיות של המועצה, ובנוסף קשה יהיה להשיב הוצאות נלוות לשכרו של המשיב, כגון הפרשות פנסיוניות והפרשות לרשויות המס. מנגד, נטען כי ככל שהבקשה תתקבל והערעור ידחה, ניתן יהיה לפצות את המשיב על נזקיו.

10.המשיב טען מנגד כי סיכויי הערעור קלושים, שעה שהחלטת ראש המועצה לשלול את סמכויותיו, על רקע התנגדותו לפעילותו הבלתי-חוקית של טלאל, מהווה שלילה מטעם שאינו ענייני. באשר למאזן הנוחות, נטען כי הותרת פסק הדין על כנו לא זו בלבד שלא תסב כל נזק לראש המועצה או למועצה, אלא למעשה דווקא פעולתו של המשיב והשבת סמכויותיו יגנו על שלטון החוק ועל טובת הציבור. מנגד, נטען כי עיכוב ביצוע פסק הדין יסב נזק רב למשיב ויעניק רוח גבית לטלאל ולכל הגורמים שמסייעים לו להמשיך בפעולותיו הפסולות במועצה, חרף החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים.

דיון והכרעה

11.לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

12.כידוע, אין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי להצדיק עיכוב ביצוע של פסק הדין שעליו מערערים, כאשר נקודת המוצא היא, שבעל הדין אשר זכה בהליך זכאי ליהנות מפירות זכייתו מבלי שיידרש להמתין לשם כך לתוצאות הערעור (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000; עע"ם 3655/17 אגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פסקה 10 (26.6.2017)). על בעל הדין המבקש עיכוב ביצוע, מוטל הנטל להוכיח כי לערעורו סיכויים טובים להתקבל וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שדחיית הבקשה תסב לו נזק בלתי הפיך או שיהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור. בין שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך מקובל לראות את השיקול בדבר מאזן הנוחות כבעל "מעמד בכורה" (ראו מיני רבים: עע"ם 6937/22 בית חב"ד שכונת רחובות ההולנדית שע"י צעירי אגודת חב"ד נ' דונגי, פסקה 6 (2.11.2022); עע"ם 1456/23 בן-אליעזר נ' מדינת ישראל – משרד האוצר, החשב הכללי ומשרד הביטחון, פסקה 6 (24.2.2023)).

13.בענייננו, ומבלי לנטוע מסמרות, סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים. זאת, לנוכח קביעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים כי להתרעות המשיב בעניין פעילותו של טלאל בענייני המועצה, שנמצאו מוצדקות, היה משקל מכריע ב"אובדן האמון" של ראש המועצה במשיב, ושעה שלא הוגש ערעור על ממצאי בית המשפט באשר לאי-תקינותה של פעילותו זו. אשר למאזן הנוחות, ראש המועצה לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כי זה נוטה לטובתו. טענתו כי הותרת הסמכויות שהואצלו למשיב – בידיו, תוביל לנזקים בלתי הפיכים למועצה ולציבור נטענה בעלמא, ומבלי שהונח מסד עובדתי או ראייתי לטענה כי המשיב ינהג בהפעלת סמכויותיו בניגוד לטובת המועצה. כך גם לא בוססה טענת המועצה, לפיה יקום קושי להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל, בכל הנוגע לתשלום הוצאות נלוות לשכרו של המשיב. מנגד, מקובלת עליי טענת המשיב ולפיה קבלת הבקשה, באופן שיביא לשלילת כלל סמכויותיו כסגן ראש המועצה וכממלא מקומו וכן לשלילת שכרו, תסב לו נזק של ממש. במצב דברים זה, סבורני אפוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב דווקא.

14.אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ראש המועצה יישא בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪.