עע"מ 2425/17 מדיטון אדם בע"מ נ. משרד הבריאות - אגף רכש ולוגיסטיקה

1.

הבקשה שבפני, לפסיקת הוצאות לטובת המשיבה 2, הועברה לטיפולי עקב חילופים בלשכת הרשמים.

2.

מקורה של הבקשה הוא בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ( עת"מ 58303-11-16, כבוד השופט א' דראל ). בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהגישה המערערת נגד החלטת המשיב 1 לבחור במשיבה 2 כזוכה במכרז לקבלת שירותי בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות עבור המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים (מכרז 08/2014).

3.

המערערת הגישה ערעור על פסק הדין, אולם ביום 17.11.2017, כחודש לאחר הגשת הסיכומים מטעם המשיבה 2, הודיעה על מחיקתו. המשיב 1 הסכים למחיקת הערעור ללא צו להוצאות ואילו המשיבה 2 עמדה על הוצאותיה. לטענתה, המערערת לא נימקה את החלטתה למחיקת הערעור בשלב מתקדם זה, לאחר שהושקעו משאבים בהכנת הסיכומים. המערערת מצידה טענה כי הערעור העלה סוגיות כבדות משקל שראויות היו להתברר וכי מחיקתו התבקשה נוכח הצהרות המשיב 1 כי יש בכוונתו לצאת בקרוב במכרז חדש לאספקת העבודות נשוא המכרז שבנדון.

4.

לאחר שעיינתי בהודעות מטעם הצדדים, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובשאר המסמכים בתיק, אני סבורה כי יש לפסוק הוצאות לטובת המשיבה 2 במסגרת הערעור.

5.

ככלל, בעל דין המבקש למחוק הליך טרם הוכרע לגופו יישא בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד. יישומו של עיקרון זה נבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, בין השאר, בשים לב לשאלה האם הגשת ההליך הייתה מוצדקת מלכתחילה ומדוע חזר בו יוזם ההליך. הנחת המוצא היא כי מחיקת ההליך ללא קבלת הסעד המבוקש מעידה כי לא היה מוצדק להגישו מלכתחילה. עם זאת, מדובר בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו: עע"ם 4251/08 עיריית בת ים נ' פרח השקד בע"מ , פסקה 6

(27.10.2008);

עע"ם 7026/10 באר מרים 26 שי בע"מ נ' מחלקת רישוי עסקים - עירית טבריה (15.1.2012); ע"א 5537/11 ד"ר שגב ושות' עורכי דין נ' אנגל משאבים ופיתוח בע"מ , פסקה 2 (8.5.2013), וההפניות שם).

6.

במקרה שבפני, סבורה אני כי לא היה בידי המערערת לסתור הנחת יסוד זו. גם אם אקבל את טענת המערערת לפיה המחיקה נעשתה על רקע הצהרת המשיב 1 כי ייצא במכרז חדש, הרי שהמערערת לא פירטה מתי ניתנה הצהרה זו, וממילא לא נטען כי היא ניתנה סמוך לפני הגשת הבקשה למחיקת הערעור. היינו, אף אם אקבל את טענות המערערת הרי שלא היה בידיה להוכיח כי היו נסיבות חדשות שהצדיקו את מחיקת הערעור לאחר הגשת הסיכומים על-ידי המשיבים.

7.

אם כן, הגעתי לכלל דעה כי יש לפסוק את הוצאותיה של המשיבה 2. נוכח מכלול נסיבות העניין ובהן היקף פסק דינו של בית המשפט המחוזי; היקף הסיכומים שהוגשו על-ידי המשיב 2; מורכבות השאלות שבמחלוקת בין הצדדים; הועבדה כי בקשת המחיקה ייתרה את קיומו של דיון בעל-פה; והוצאות המשפט הנהוגות במקרים כגון דא; אני קובעת כי המערערת תישא בהוצאות המשיבה 2 בסך של 8,000 ש"ח.