פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
2450/22 -
א'
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
עיריית נהריה
נ ג ד
המשיבות:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו
כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 16.3.2022 בעת"מ 52301-12-21 שניתן
על-ידי כבוד השופט א' אליקים – סג"נ
בשם המבקשת:
עו"ד אבי גולדהמר
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 16.3.2022, בעת"מ 52301-12-21 (סגן הנשיא א' אליקים ).
אלה, בתמצית, העובדות הדרושות להכרעה:
2.
המבקשת, עיריית נהריה, פרסמה מכרז לעריכת ביטוחי העירייה לשנת 2022. בתום המועד שנקבע, נפתחה תיבת המכרזים; שתי הצעות נמצאו בה. האחת הוגשה על-ידי המשיבה 1, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: איילון ), ואילו האחרת, על-ידי הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס ). ביום 16.12.2021, לאחר בחינתן, פסלה ועדת המכרזים את שתי ההצעות, מנימוקים שונים. בהמשך לכך, ביום 19.12.2021, פנה היועץ המשפטי של העירייה לשתי המציעות, איילון והפניקס, בבקשה לקבל "הצעה משופרת" כבסיס למשא ומתן עמן, לטובת התקשרות בחוזה שירותי ביטוח לשנת 2022, חלף המכרז שכשל. פניה זו נעשתה, מבלי שמועצת העירייה קיבלה באותו שלב כל החלטה לגבי ביטול המכרז, מכוח הסמכות הנתונה לה בתקנה 23(א) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלן: תקנות העיריות מכרזים ). לאחר חליפת מכתבים עם העירייה, בחרה הפניקס שלא ליטול חלק במשא ומתן, ובהליכי התחרות מול איילון. איילון, לעומת זאת, ניהלה משא ומתן עם העירייה, וביום 26.12.2021 הגישה הצעה חדשה ומשופרת, למתן שירותי ביטוח לשנת 2022. ביום 29.12.2021 אישרה מועצת העירייה את ההתקשרות עם איילון, ללא מכרז, מכוח סמכותה שבסעיף 22(ח) לתקנות העיריות מכרזים.
3.
בד בבד, עוד בטרם הספיקה מועצת העירייה לאשר את הצעת איילון, הגישה הפניקס עתירה מינהלית, ובה ביקשה להורות לעירייה לפרסם מכרז חדש, חלף המכרז שבוטל. עוד ביקשה הפניקס, כי ינתן צו ביניים לעיכוב הליך בחירת המבטח לשנת 2022, עד לאחר הכרעה בעתירה, כאשר עד להכרעה, ינתן צו ארעי כאמור. בקשת הפניקס למתן צו ארעי נדחתה, נוכח העיתוי שבו הוגשה העתירה, אך נקבע מועד לדיון בבקשה למתן צו ביניים, ליום 30.12.2022. בהגיע מועד הדיון, עדכן ב"כ העירייה, כי מועצת העירייה החליטה, יום אחד בלבד קודם לכן, להתקשר עם איילון, כאמור לעיל. בעקבות זאת, נקבע כי הבקשה למתן צו ביניים התייתרה, והפניקס הורשתה לתקן את עתירתה. עתירה מתוקנת – הוגשה; כתבי תשובה מטעם העירייה ואיילון – הוגשו גם הם.
4.
ביום 24.2.2022 התקיים דיון בעתירה, ובמהלכו הציע בית המשפט המחוזי לצדדים, לנסות להגיע להסכמות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. בעקבות הערות אלה, הגישו העירייה ואיילון הודעה משותפת, ביום 3.3.2022, שבה הודיעו כי העירייה תפרסם מכרז חדש, לא יאוחר מיום 1.5.2022, כאשר השירותים לפי המכרז יסופקו על-ידי הזוכה בו, החל מיום 1.8.2022. עד למועד זה, כך נכתב בהודעה, תיוותר ההתקשרות עם איילון – על כנה. בהודעה צוין עוד, כי משעה שהסעד העיקרי המבוקש בעתירה הוא פרסום מכרז חדש, הרי שלא נדרשת עוד הכרעה בה לגופה. הפניקס, מצדה, התנגדה לאמור בהודעת העירייה ואיילון, ובפרט הביעה את התנגדותה ללוח הזמנים שצוין בה, ועמדה על מתן פסק דין בעתירה.
5.
ביום 16.3.2022 ניתן פסק דין בעתירה, ובו נקבע כי ההתקשרות עם איילון נעשתה בניגוד לדין; ואחת דינה – לפסילה. במישור האופרטיבי, על מנת שלא להותיר את העיריה ללא ביטוח עד לפרסום מכרז חדש, נקבע כי מכרז כאמור יפורסם עד יום 1.5.2022 (למעשה – כפי הצעת העירייה), אך לצד זאת נקבע, כי ההתקשרות מול איילון תבוטל "בהקדם האפשרי" , שכן לא ניתן להשלים עם תוצאה זו, משום חומרת הפגם, ועל כן "אין לתת תוקף לאותה התקשרות עד ליום 1.8.2022" .
6.
העירייה סרבה להשלים עם קביעות שונות בפסק הדין, ובפרט עם אמירות שונות בפסק הדין, שבהן הופנתה, הלכה למעשה, אצבע מאשימה כלפי היועץ המשפטי של עיריית נהריה, שמדרך התנהלותו לא חשך בית המשפט המחוזי את שבטו, ועל כן בחרה להגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. יחד עם הערעור, הגישה העירייה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – היא הבקשה שלפנַי. העירייה מבקשת, כי אורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, במובן זה שתעוכב קביעת בית המשפט המחוזי לגבי מועד הפסקת ההתקשרות מול איילון, עוד קודם ליום 1.8.2022.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות. בית המשפט המחוזי אמנם קבע, כי העירייה תפרסם מכרז חדש עד יום 1.5.2022, אך לא קבע מועד ספציפי ומסוים, שממנו ואילך נדרשת העירייה להתקשר עם הזוכה במכרז החדש. כפועל יוצא, גם לא נקבע מועד ספציפי לסיום ההתקשרות של העירייה עם איילון. אמנם, נקבע כי סיום ההתקשרות יהיה "בהקדם האפשרי" , אך לא נקבע ולא פורש מהו אותו 'הקדם אפשרי'. תוכחה ומוסר ניתנו גם ניתנו, אך במישור המעשי, נראה כי בית המשפט המחוזי חידד את הצורך, שמא החובה, במידה רבה יותר של 'השתדלות'. משכך, נראה כי עיקר הבקשה שלפנַי, אינה ממוקדת, הלכה למעשה, בעיכוב ביצוע קביעת בית המשפט המחוזי לגבי סיום ההתקשרות עם איילון – שממילא לא נקבע לגביה מועד מדויק בפסק הדין – כי אם להקדמת מועד הדיון בערעור, על מנת שהערעור לא יהפוך תיאורטי. מובן, כי אין באמור משום מתן היתר לעירייה 'לגרור רגליים' מרגע פרסום המכרז החדש – לא יאוחר מיום 1.5.2022 – ועד למועד ההתקשרות עם הזוכה שיקבע בו. על העירייה לקיים את הליכי המכרז, ככל משפטם וחוקתם, בזריזות וביעילות – כמצוות בית המשפט המחוזי.
8.
בנסיבות אלה, אינני רואה מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – והיא נדחית בזאת. אשר לבקשה להקדמת הדיון, זו תועבר ללשכת הרשמים שיכריעו בה כחוכמתם.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' בניסן התשפ"ב (11.4.2022).
ש ו פ ט