עע"מ 2497/19 רון לנדאו נ. מועצה אזורית מטה יהודה

1.

בפסק הדין מיום 21.11.2019 אישרתי בהסכמת הצדדים הודעת חדילה מתוקנת מטעם מועצה אזורית מטה יהודה (להלן: המועצה ), ומשכך הערעור נמחק. בהמשך לאמור הגישו הצדדים טיעונים בכתב לעניין פסיקת גמול למערער ושכר טרחה לבא הכוח המייצג – ולכך אפנה עתה.

2.

במוקד ההליך הייצוגי עמדה שאלת חוקיות הגבייה של דמי פיקדון בהיקף של עשרות אלפי שקלים, שנהגה המועצה לגבות מתושבים כתנאי לקבלת היתר בניה (להלן: דמי הפיקדון ). בסמוך לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (להלן: בקשת האישור ), הגישה המועצה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שבמסגרתה הבהירה כי חדלה לגבות את דמי הפיקדון כבר בחודש מאי 2018 – כחודשיים לפני שפנה אליה המערער לראשונה בנדון. בהינתן האמור סבר בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' וינוגרד ) כי ההליך הייצוגי לא הצמיח תועלת כלשהי לקבוצה, והורה על דחיית בקשת האישור תוך שקבע כי אין מקום לפסיקת גמול ושכר טרחה למערער ולבא הכוח המייצג.

המערער הגיש ערעור על פסק הדין שבו נטען כי גם אם המועצה חדלה מן הגבייה הבלתי חוקית, לא היה מקום לדחות את בקשת האישור – וזאת בנסיבות שבהן המועצה ממשיכה להחזיק שלא כדין בכספים שאותם גבתה כאמור קודם להודעת החדילה. לגישת המערער, שומה היה על בית המשפט המחוזי להורות למועצה על השבת הכספים הללו, בסכום כולל של כ-3.8 מיליון ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.

3.

בעקבות ישיבת קדם ערעור שנערכה לפניי ביום 30.6.2019, ביקשו הצדדים בהסכמה לאשר הודעת חדילה מתוקנת מטעם המועצה – שבמסגרתה התחייבה להשיב לתושבים הזכאים את דמי הפיקדונות המוחזקים על ידה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום פניית המערער למועצה בנדון (24.7.2018).

אמנם אין חולק כי המועצה חדלה מגביית דמי הפיקדון עוד קודם להגשת בקשת האישור, ולכאורה אין לזקוף עובדה זאת לזכותם של המערער ובא הכוח המייצג – ואולם החזר מידי של דמי הפיקדונות לתושבים הוא הישג משמעותי שהושג הודות להליך הייצוגי ויש בו משום תועלת ממשית לקבוצה; מה גם שלכספי ההשבה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין. יובהר כי הדעת אינה נוחה מכך שהמועצה לא פעלה מיוזמתה להשבת דמי הפיקדונות; וממילא אין לשעות לטענתה שלפיה אין כל תועלת לקבוצה בהשבה מאחר שמדובר בכספים שממילא היו אמורים לחזור בעתיד לידי התושבים (בכפוף להצגת "טופס 4"). ועוד יוסף, כי הגם שעל פניו לא נדרשה בהליך זה השקעת משאבים דיוניים מיוחדים, נראה כי הדיון נוהל בצורה מיטבית ומקצועית על ידי המערער ובא כוחו ואף תוך נטילת סיכון מצידם. לנוכח כל האמור, ראויים המערער ובא הכוח המייצג לגמול ולשכר טרחה הולמים, שיתמרצו גם תובעים פוטנציאליים בעתיד וירתיעו את הרשות מפני גביה שלא כדין. בהינתן כל האמור וכן בשים לב להיקף הכספי הניכר של דמי הפיקדונות שהמועצה התחייבה להשיב מצד אחד, ולאינטרס שבשמירה על הקופה הציבורית מצד שני – המועצה תשלם גמול למערער בסך 20,000 ש"ח ושכר טרחה לבא הכוח המייצג בסך 70,000 ש"ח בתוספת מע"מ.