עע"מ 255/05 סנאא טוויל נ. משרד הפנים

1.בפני בקשה להחזר אגרה ולפסיקת הוצאות. עניינו של ההליך בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' נועם) שלא לחייב את המשיב לרשום את ילדי המערערים במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל בלא בדיקה בטחונית, וכן על החלטתו שלא לפסוק הוצאות. ערעור זה נמחק לבקשת המערערים, לאחר שהמשיב נעתר חלקית לבקשתם לרשום ילדיהם במרשם האוכלוסין. המערערים טוענים כי הגישו את ההליך לאחר שמיצו את כל ההליכים בפני הרשות המנהלית, וכן ניסו להגיע לפתרון משפטי בפני הערכאה הקודמת. לטענת המערערים, רק לאחר הגשת הערעור דנן החל המשיב לטפל בעניינם. לפיכך טענתם היא כי התקיימו התנאים המצדיקים פסיקת הוצאות לטובתם.

2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הטיפול בעניינם של המערערים נעשה בהמשך להליך שהתנהל בפני הערכאה קמא, אשר בעקבותיו נבדקה עמדת גורמי הביטחון בעניינם של המערערים. לפיכך, לא ההליך שבכותרת הוא שגרם לתוצאה, ואין מקום לפסיקת ההוצאות.

3.באשר לבקשה להשבת האגרה, אין מחלוקת כי לאור אופיה של המחיקה מן הדין להשיבה. לפיכך אני מורה כי האגרה ששולמה תושב בניכוי האגרה הקבועה בפריט 8 א לתוספת הראשונה לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשמ"ח-1987. באשר לבקשה לפסיקת הוצאות, נוכח האמור בתגובת המשיב, נחה דעתי כי אין מקום לקבל את הבקשה. המשיב טוען, וטענה זו מקובלת עליי, כי קבלת המבוקש נגרמה כתוצאה מההליך הקודם, ולא מהליך זה. לפי הנטען, בהמשך להצהרת ב"כ המשיב בפני בית משפט קמא, התקבלה עמדת שירות הבטחון הכללי בלשכת מנהל האוכלוסין ביום 16.3.05. בו ביום נשלח למערערים מכתב לפיו בקשתם אושרה, והם התבקשו להגיע ללשכה ביום 28.3.05. במועד זה, נרשמו המערערים 3-5 במרשם כתושבים ארעים והמערער 2 קיבל הפניה למת"ק. במצב דברים זה, נוכח מתן הסעד למערערים לאחר קבלת עמדת שירותי הבטחון, ולא בגין הגשת הערעור, הרי שמשעה שבית המשפט בערכאה קמא מצא לנכון שלא לפסוק הוצאות שם, שוב אין לפתוח סוגייה זו בפני ערכאה זו, והבקשה נדחית.