עע"מ 2554/11 ברודקאסט וידיאו ש.ב בע"מ נ. א.ר.י-מ.א.י נכסים והשקעות בנדל"

לפני בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור שהוגש כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגנית הנשיאה א' קובו ) מיום 27.2.2011 בעת"מ 56140-11-10, בה נדחתה בקשה מטעם המבקשות להצטרף כמשיבות בעתירה.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל-אביב דחתה את בקשתם של המשיבים 3-1 למתן היתר בניה לצורך הקמת תחנת דלק במקרקעין שבנדון בנימוק כי הקמת תחנת דלק נוגדת את התב"ע המייעדת את האזור לטובת בניה גבוהה לתעסוקה, כאשר השימוש המבוקש משנה את אופיה של הסביבה הקרובה ומהווה סטייה ניכרת. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה אף הוא. המבקשת 1 היא בעלת הערת אזהרה על מקרקעין גובלים וכפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים המבקשת 2 היא חברת האם של המבקשת 1 אך אינה רשומה כבעלת זכויות במקרקעין. עקב הפגיעה הצפויה בהן, כך לטענתן, ככל שתתקבל העתירה ביקשו המבקשות להצטרף כמשיבות בעתירה.

החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים

2.

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את בקשת ההצטרפות שהגישו המבקשות. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי למבקשת 2 אין כל מעמד בהליך היות שאין היא רשומה כבעלת זכויות במקרקעין. עוד קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי העתירה מכוונת כנגד סבירות החלטתן של הרשויות המנהליות הרלבנטיות, כאשר המבקשות כלל לא טענו טענותיהן בפני הרשויות ולא היו צד להליכים לפניהן, ומשכך אין כל הצדקה לשמוע את טיעוניהן בדיעבד. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי קבע כי לפי תמ"א 18 תיקון 4 החלה על המקרקעין ממילא מדובר על הקמת תחנת דלק שלא על דרך תוכנית אלא על דרך של היתר ללא שמיעת התנגדויות ומשכך למבקשות אין מעמד. כנגד החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה ועמו גם בקשה לסעד זמני לפיו יעוכבו ההליכים לפני בית המשפט לעניינים מנהליים עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשות.

נימוקי הבקשה

3.

המבקשות טוענות כי בית המשפט לעניינים מנהליים שגה בדחותו את בקשתן. לטענתן, הן לא יכלו להיות צד להליכים לפני הרשויות המוסמכות מהטעם שהבקשה למתן היתר נדחתה על הסף. עוד טוענות המבקשות כי לפי תקנה 6(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 יש לצרף כמשיב לעתירה לא רק את הרשות המוסמכת, שלגבי החלטתה הוגשה העתירה, אלא גם כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה. לכן, טוענות המשיבות כי צד לעתירה יכול להיות גם מי שלא היה צד להליכים המנהליים וביתר שאת מקום בו מדובר בבעלי אינטרס במקרקעין גובלים. לטענת המבקשות, אם תתקבל העתירה הן תפגענה באופן קשה שכן הקמת תחנת דלק תפגע בשימוש שהן עושות ועתידות לעשות במקרקעין, ומשום כך טוענות המבקשות כי יש להבטיח את זכותן להישמע בטרם יכריע בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה. לפיכך, טוענות המבקשות כי יש לעכב את ההליכים לפני בית המשפט לעניינים מנהליים עד להכרעה בערעור העומד ותלוי לפני בית משפט זה.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים.

5.

כלל ידוע הוא כי סעד זמני לתקופת הערעור יינתן בנסיבות בהן סיכויי הערעור טובים וכי עלול להיגרם למבקש נזק בלתי הפיך אם לא יינתן הסעד הזמני, או, למצער, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו

[ראו למשל: החלטתו של השופט ע' פוגלמן בעע"ם 9347/09 י.ד. ברזאני בע"מ נ' קל בניין בע"מ (לא פורסם, 13.12.2009) ].

6.

על פניו ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, סיכויי הערעור אינם טובים. גם אם לצורך הדיון בבקשה בלבד אקבל את עמדתן של המבקשות כי ראוי שבית המשפט לעניינים מנהליים ישמע את טענותיהן עובר להכרעה בעתירה משום היותן בעלות אינטרס במקרקעין גובלים (מבלי לגרוע מקביעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בעניינה של המבקשת 2), הרי שההחלטה בעניין צירוף בעלי דין היא החלטה דיונית ביסודה ובכגון דא אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בנקל. באשר למאזן הנוחות, הרי שאיני סבור כי הוא נוטה בבירור לטובת המבקשות. איני מתעלם מטענות המבקשות כי יש להן אינטרס במקרקעין גובלים, יחד עם זאת נדמה כי העמדה בה מחזיקות הוועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדת הערר, לפיה הבקשה להיתר אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התב"ע, מבטיחה במידה הדרושה כי האינטרס של המבקשות, לפיו לא תוקם במקום תחנת דלק, לא יקופח. שוכנעתי כי די לכאורה במקרה דנן בהצגת עמדתן המקצועית של הרשויות המנהליות לשם הבטחת הצגת מלוא המידע הדרוש לשם הכרעה בעתירה. לעומת זאת, עיכוב ההליכים לפני בית המשפט לעניינים מנהליים עלול להביא להתמשכות ההליכים שלא לצורך וכן למנוע מהמשיבים 3-1 למצות את זכותם ליהנות מהמקרקעין ככל שהשימוש בהם עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.