עע"מ 2585/21 פורום המזרח התיכון ישראל ע"ר נ. ראש עיריית תל אביב רון חולדא

יסודה של המחלוקת בהחלטת המשיב 1 (להלן: המשיב ), שלא לאפשר לעותרת להציב במרחב הציבורי שלטי חוצות. השתלשלות העניינים פורטה בפסק דינו של בית משפט זה בעע"ם 1798/20 עמותת פורום המזרח התיכון ישראל נ' עיריית תל אביב (7.1.2021), ולמותר הוא לחזור על הדברים.

לאחר שניתן פסק הדין האמור ביקשה המערערת בשנית לתלות את הכרזה ובקשתה נדחתה על ידי המשיב. נגד החלטה זו הגישה המערערת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט (כב' השופט א' יקואל ) קיבל את העתירה באופן חלקי, וקבע כי לא ברור אם המשיב שקל את כל השיקולים הרלוונטיים. נפסק אפוא כי הנושא יובא בשנית לפתחו של המשיב, על מנת שיוכל לשוב ולשקלו בהתאם, בשים לב למכלול השיקולים שפורטו בפסק הדין. בית המשפט לא ראה לעשות צו להוצאות.

פסק הדין ניתן ביום 14.3.2021. העירייה מציינת כי ביום 18.3.2021 פנה בא כוח המערערת וביקש כי תינתן החלטת המשיב, וההחלטה אכן ניתנה ביום 19.3.2021, יום לאחר הפניה. בהחלטה מנומקת ומפורטת דחה המשיב את הבקשה לאשר את תליית שלטי החוצות (להלן: ההחלטה החדשה ). חרף דחיית הבקשה, המערערת לא ראתה לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד אותה החלטה ובחרה להגיש – ביום 18.4.2021 – ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים לבית משפט זה. בערעורה חולקת המערערת על החלטת בית המשפט להחזיר את הדיון בבקשה למשיב, כמו גם על אי חיוב המשיבים בהוצאות. בא כוח המשיבים מצדו סבור כי היה על המערערת להגיש עתירה נגד ההחלטה החדשה אם סברה כי יש עילה לכך. הוא הוסיף כי אין עילה להתערב בפסיקת ההוצאות בהינתן שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בהקשר הזה.

שקלנו את טיעוני הצדדים. בית משפט קמא לא שוכנע כי נשקלו השיקולים הרלוונטיים עובר לקבלת החלטת הרשות, ומצא כי על המשיב – שהוא הרשות המנהלית המופקדת על קבלת ההחלטה – לקבל החלטה חדשה, לאחר שישקול את השיקולים אליהם הפנה בית המשפט. לא מצאנו כי בית משפט קמא חרג מדפוסים מקובלים של ביקורת שיפוטית, ולכן אין אנו רואים עילה להתערבותנו. לצד האמור, אנו מדגישים, כי אין בעמדתנו זו משום נקיטת עמדה לגופה של ההחלטה החדשה, משלא הועמדה לביקורת בבית המשפט לעניינים מנהליים. גם בפסיקת ההוצאות לא מצאנו עילה להתערבות בשים לב להתערבותה המוגבלת של ערכאת הערעור בסוגיה של פסיקת הוצאות בערכאה הדיונית. עם זאת, ניתן משקל לאי פסיקת הוצאות בערכאה הראשונה, בדרך של אי פסיקת הוצאות בערעור לחובת המערערת, חרף דחייתו.

הערעור נדחה, אפוא, ללא צו להוצאות.