פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 2594/11מדינת ישראל נ. פופאנה באקארי

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל

הערעור התקבל: המשיב זכאי לאשרה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, אך אין לקבוע כי רשאי לעבוד ללא הסתייגות. נקבעה התייצבות עיתית במשרדי רשות האוכלוסין, ואפשרות למדינה לבקש תנאים נוספים. הסוגיה של ההגנה הפרטנית הוחזרה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המדינה הודיעה על הפסקת ההגנה הקולקטיבית ביום 27.12.2011. סוגיית ההגנה הפרטנית הוחזרה לבית המשפט לעניינים מינהליים. המשיב מחזיק באשרה ובית משפט קמא קבע כי רשאי לעבוד ללא הסתייגות וכי תנאי ההתייצבות יצומצמו למסירת כתובת מגורים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המשיב זכאי לאשרה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל?
  2. 2.האם רשאי בית המשפט לקבוע כי המשיב מורשה לעבוד תחת האשרה, והאם יש לרשום הסתייגות לעניין עבודה?
  3. 3.האם יש להורות על התייצבות עיתית של המשיב במשרדי רשות האוכלוסין?

הלכות

  1. 1

    המשיב זכאי לאשרה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, אך התחייבות המדינה בבג"ץ 6312/10 שלא לנקוט פעולות אכיפה נגד מעסיקים אינה מקנה לבית המשפט סמכות לקבוע כי המשיב רשאי לעבוד ללא הסתייגות.

    ״העובדה שהמדינה נתנה באותו הליך התחייבות כי לא תבוצענה פעולות אכיפה נגד מעסיקים אינה מובילה לכך שבית המשפט רשאי לקבוע״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    במקרה מעין זה ראוי להורות על התייצבות עיתית במשרדי רשות האוכלוסין, והמדינה רשאית לבקש תנאים נוספים בעת החזרת ההגנה הפרטנית לבית המשפט קמא.

    ״דעתנו היא שראוי במקרה מעין המקרה דנא להורות על התייצבות עתית במשרדי רשות האוכלוסין״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • אשרה
  • סעיף 2(א)(5)
  • חוק הכניסה לישראל
  • הגנה קולקטיבית
  • הגנה פרטנית
  • עבודה
  • התייצבות
  • רשות האוכלוסין
  • בג"ץ 6312/10
  • הסתייגות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים בעניינים מינהליים

עע"ם

2594/11

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט נ' סולברג

המערערת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פופאנה באקארי

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים

מחוז מרכז מיום 01.03.2011 בתיק עת"מ 48374-05-10

שניתן על ידי כבוד השופט

רמי אמיר

תאריך הישיבה:

כ"ז באדר התשע"ב

(21.03.2012)

בשם המערערת:

עו"ד יוכי גנסין; עו"ד מוריה פרימן

בשם המשיב:

עו"ד תומר ורשה

פסק-דין

הנשיא א' גרוניס:

1.

במסגרת הדיון הושגה הסכמה כי סוגיית ההגנה הפרטנית לה טוען המשיב תוחזר לבית המשפט לעניינים מינהליים, מחוז מרכז. זאת, לאחר שהמדינה הודיעה ביום 27.12.2011 על הפסקתה של ההגנה הקולקטיבית.

2.

סוגייה נוספת שעלתה בערעור נוגעת לאשרה בה מחזיק המשיב ולקביעתו של בית משפט קמא כי המשיב רשאי לעבוד, תחת אשרה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. אנו סבורים כי אכן האשרה לה זכאי המשיב הינה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק. עם זאת, דעתנו היא כי שגה בית משפט קמא בקביעתו המפורשת כי המשיב זכאי לעבוד תחת האשרה האמורה. קביעתו של בית המשפט אינה מתיישבת עם מה שאירע בבג"ץ 6312/10. העובדה שהמדינה נתנה באותו הליך התחייבות כי לא תבוצענה פעולות אכיפה נגד מעסיקים אינה מובילה לכך שבית המשפט רשאי לקבוע, כפי שקבע בית משפט קמא, כי העותר רשאי לעבוד וכי אין לרשום באשרה שיקבל כל הסתייגות לעניין עבודה.

3.

העניין האחרון שנותר על הפרק נוגע לתנאי ההתייצבות של המשיב. בית משפט קמא הסתפק בכך שהמשיב ימסור את כתובת מגוריו הקבועה. דעתנו היא שראוי במקרה מעין המקרה דנא להורות על התייצבות עתית במשרדי רשות האוכלוסין. משהעניין יחזור לבית משפט קמא לגבי ההגנה הפרטנית תוכל המדינה לחזור ולבקש קביעת תנאים נוספים על אלה שנקבעו, כולל תנאים לעניין התייצבות.

4.

הערעור מתקבל איפוא, הכל כאמור לעיל. המשיב זכאי לאשרה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. האשרה מוגבלת לתקופה של חצי שנה מיום 27.12.2011, ובהתאם לאמור בפסק-דין זה לגבי אפשרות עבודה.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז באדר התשע"ב (21.03.2012), בפני

באי-כוח בעלי הדין.

ה נ ש י א

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1המשיב זכאי לאשרה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, אך התחייבות המדינה בבג"ץ 6312/10 שלא לנקוט פעולות אכיפה נגד מעסיקים אינה מקנה לבית המשפט סמכות לקבוע כי המשיב רשאי לעבוד ללא הסתייגות.
  2. 2במקרה מעין זה ראוי להורות על התייצבות עיתית במשרדי רשות האוכלוסין, והמדינה רשאית לבקש תנאים נוספים בעת החזרת ההגנה הפרטנית לבית המשפט קמא.