החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 2601/03 עיזבון אברהם בר אור ז"ל נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צ

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · עיכוב ביצוע צו הריסה מנהליבקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה בתקופת הערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירה מנהלית

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט הורה על עיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי בגין תוספת בנייה ללא היתר על גג בית מגורים עד למתן פסק הדין בערעור. נקבע כי ביצוע הצו יגרום לשינוי בלתי הפיך ועלול לייתר את הערעור. הבקשה התקבלה.

העובדות

המבקשים הם בעלי בית מגורים שעל גגו נבנתה תוספת בנייה ללא היתר, וכנגדם תלוי ועומד צו הריסה מנהלי. לאחר הסכמות בין הצדדים הוגשה תוכנית נקודתית שאושרה בתנאים, והעתירה נגד החלטת הוועדה המחוזית נדחתה. המבקשים הגישו ערעור והמשיבה 2 הסכימה לעיכוב הביצוע, בעוד המשיבים 1 ו-3 התנגדו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי עד להכרעה בערעור על פסק הדין שדחה את העתירה נגד החלטת הוועדה המחוזית?

הלכות

  1. 1

    כאשר ביצוע צו ההריסה עלול לגרום לשינוי בלתי הפיך במצב הדברים ולייתר את הערעור, ראוי לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור.

    ״ביצועו יגרום לשינוי בלתי הפיך במצב הדברים הקיים והדבר עלול לייתר את הערעור כולו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו הריסה מנהלי
  • עיכוב ביצוע
  • תוכנית נקודתית
  • עע"ם
  • שינוי בלתי הפיך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

עע"ם

2601/03

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקשים:

1. עיזבון

אברהם בר אור ז"ל

2. שולמית בר אור

נ ג ד

המשיבים:

1. הועדה

המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון

2. הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל תחתון

3. ועד הישוב מסד

בקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקשים: עו"ד אסתר

ורשואר

בשם המשיבה 1: עו"ד ערן

אטינגר

בשם המשיבה 2: עו"ד אבי

שמואלי

בשם המשיבה 3: עו"ד מירב

פלח-לב

החלטה

1.המבקשים הינם הבעלים של בית מגורים, המצוי על מקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 15421, בישוב מסד. כנגד המבקשים תלוי ועומד צו הריסה מנהלי. צו זה הוצא בגין תוספת בניה שבנו המבקשים על גג ביתם, ללא קבלת היתר על פי הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965

(להלן: " החוק ").

הליכים משפטיים, אותם ניהלו המבקשים במשך שנים מספר, בניסיון להביא לביטולו של צו ההריסה, לא נשאו פרי, אולם, לבסוף הושגה הסכמה בין הצדדים, אשר קיבלה תוקף של פסק דין בה"פ 277/99, והובילה להקפאת ההליכים כנגד המבקשים, ולהגשת תוכנית נקודתית חדשה, בקשר לתוספת הבניה כאמור. תוכנית זו הובאה לאישורה של המשיבה מספר 1 (להלן: " הועדה המחוזית "), אשר לאחר שמיעת ההתנגדויות, שהוגשו מטעם המשיבה מספר 2 (להלן: " הועדה המקומית "), ומטעם המשיב מספר 3 (להלן: " ועד הישוב מסד "), החליטה לתת תוקף לתוכנית, תוך קביעת מספר תנאים לקבלת היתר הבניה המבוקש.

כנגד החלטת הועדה המחוזית, הגישו המבקשים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בנצרת. עתירה זו נדונה בפני כבוד השופט נ' ממן, אשר קבע בפסק דינו כי התנאים שנקבעו להכשרת תוספת הבניה, בהם לא עמדו המבקשים, קרי - הריסת 15 מ"ר משטח תוספת הבניה והריסת המדרגות החיצוניות המובילות לתוספת הבניה - בדין נקבעו, ומשום כך, אין להתערב בהחלטת הועדה המחוזית. בקשה להתליית תוקפו של פסק-הדין ולעיכוב ביצוע צו ההריסה, שהובאה בפני כבוד השופט ממן, נדחתה.

2.על פסק דינו של בית משפט קמא מערערים המבקשים במסגרת עע"ם 2601/03, והערעור עתיד להישמע בפני בית משפט זה. בינתיים, חוזרים המבקשים ועותרים בבקשה שבפני, להורות על עיכוב ביצועו של צו ההריסה.

3.המשיבה 2 מסכימה לעיכוב הביצוע המבוקש, ואילו המשיבים 1 ו-3, מתנגדים לכך. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בבקשה לעיכוב הביצוע, ובתגובות המשיבים לבקשה זו, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

עסקינן בבית מגורים שנבנה על ידי המבקשים בשנת 1987. מספר שנים לאחר מכן נבנתה, כאמור, תוספת בניה ללא היתר כדין, על גג בית המגורים. במסגרת ההליכים שהתקיימו בין הצדדים הושגו הסכמות, אשר בחלקן אף קיבלו, כאמור, תוקף של פסק דין. טענות המבקשים, כפי שהן עולות מהודעת הערעור, מופנות, בין היתר, כנגד האופן בו פירש בית משפט קמא את ההסכמות שהושגו בינם לבין הועדה המחוזית, וכן כנגד סמכותה של הועדה להתנות את אישורה של תוכנית נקודתית, בהריסת גרם מדרגות, אשר בנייתו נעשתה מכוח היתר, שלטענת המבקשים ניתן כדין עוד בשנת 1988.

טענותיהם אלה של המבקשים ראוי כי תתבררנה, מבלי שיבוצע, בינתיים, צו ההריסה, שכן ביצועו יגרום לשינוי בלתי הפיך במצב הדברים הקיים והדבר עלול לייתר את הערעור כולו.

לפיכך, מורה אני על עיכוב ביצועו של צו ההריסה, עד למתן פסק הדין בערעור.

ניתנה היום, כ"ה באייר, תשס"ג

(27.05.03).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר ביצוע צו ההריסה עלול לגרום לשינוי בלתי הפיך במצב הדברים ולייתר את הערעור, ראוי לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור.