עע"מ 2643/06 אביעד צוק ו-2233 אחרים נ. ראש העיר תל אביב יפו,מר רון חולדאי

לפני בקשה לצירוף צד.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו אשר דחה את עתירת המערערים לביטול החלטת המשיבה 2 אשר תוצאתה הינה, בין היתר, הריסת אולם כדורגל שברחוב אוסישקין 1 בתל אביב . הערעור הוגש ביום 23.3.06. ביום 15.8.06 הוצא על ידי כבוד הרשם י' מרזל צו סיכומי טענות ובהמשך לכך הוגשו סיכומי הצדדים. הדיון בערעור נדחה מספר פעמים וכעת הוא קבוע לדיון ביום 21.6.07. ביום 27.5.07 הוגשה לפני בקשה מטעם המבקשות, סיעת "זכות הציבור –גילה הרץ" (להלן: מבקשת 1) וגילה רץ (להלן: מבקשת 2) להצטרף כצד להליך.

2.

בבקשה הובהר כי המבקשת 1 הינה סיעת יחיד וסיעת האופוזיציה היחידה במועצת העיר תל אביב-יפו, הפועלת למי מוש

זכות הציבור למינהל תקין, איכות סביבה, איכות שלטון ואיכות חיים, וכי המבקשת 2 הינה חברת מועצת העיר תל אביב מאז שנת 1998 ושימשה כיו"ר ועדת הביקורת של העירייה, המשיבה 2 ( להלן: העירייה ) בשנים 2003-1999. לטענת המבקשות, למרות שהן מצטרפות לעמדתם העקרונית של המערערים, הן סבורות כי נקודת מבטן הינה ציבורית ורחבה, ויש בה כדי להשלים את טיעוניהם של המערערים. לטענתן, הן תתמקדנה בעיקר בהליכי אישורי ההסכמים בין העירייה לבין המשיבה 4 במועצת העיר תל אביב-יפו ותטענה כי הם מגלים פגמים חמורים בהתנהלות העירייה. כמו כן, הן תטענה כי העירייה נמנעה מלהבטיח כי כספים שהועברו למשיבה 4 אכן ישמשו לייעודם. לטענתן, למרות שאין הן בעלות ריבם הישיר של הצדדים המקוריים להליך, יש לאשר את הצטרפותן במטרה להבהיר ולחדד את הסוגיות הקשורות להיבטו הציבורי של ההליך. עוד נטען על ידן כי לצדדים לא יגרם נזק כתוצאה מצירופן וכי המערערים הסכימו לכך.

3.

המערערים מסכימים לבקשה. המשיבים 3-1 מתנגדים לה (להלן: המשיבים). המשיבים מדגישים כי עברו כשנתיים מיום אישורו של ההסכם במועצה, הצדדים לערעור הגישו כבר את סיכומיהם והם עומדים לקראת השלמת טיעוניהם בעל פה. לטענתם, מטרת הבקשה הינה לסרבל את ההליכים ולמנוע הכרעה בשאלות העומדות לפתחו של בית המשפט. כמו כן, לטענתם הבקשה נגועה בשיהוי הגובל בחוסר תום לב. לפי הנטען, המבקשת 2 היתה שותפה מלאה לדיונים ולהחלטות הנוגעות למתחם אוסישקין ולמרות האמור בחרה שלא להצטרף להליך עד כה או להביע את עמדותיה בנושא. המשיבים מוסיפים כי המבקשות אינן בעלות זכות עמידה ונוכחותם בהליך אינה נדרשת לצורך הכרעה בו ואף אין כל חשש שהן ייפגעו מהחלטת בית המשפט. המשיבים מציינים כי בקשות קודמות שהוגשו בפני בית משפט קמא לצירוף צדדים לעתירה נדחו. עוד נטען כי אין בעמדתן של המבקשות, אשר ממילא הובאה בערכאות השונות על ידי המערערים, בכדי לתרום לדיון עצמו ולאינטרס הציבורי.

4.

בעיקרון, קיימת סמכות לצרף צד להליך אף בנסיבות בהן אין הוא בעל ריבם הישיר של הצדדים להליך. אולם צירוף צד כאמור אינו נטול עלויות. לפיכך, בטרם ייעתר בית המשפט לבקשה כאמור, יש לבחון האם התועלת המצרפית אשר תושג מצירופו תעלה על העלות הכרוכה בכך. בין היתר, יש לבחון בהקשר זה, בין היתר, "את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, נסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס בשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב בו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה" (מ"ח 7929/96 - אחמד כוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1), 529 פסקה 45). יישום אמות מידה אלה במקרה שלפני מעלה כי אין מקום להיעתר לבקשה. ראשית, מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה היעתרות לבקשה, בשלב שהוגשה, תגרום לסרבול הדיון ולהארכתו שלא לצורך. כמובהר לעיל, הערעור הוגש כבר ביום 23.3.06 ואילו הבקשה שלפני הוגשה רק ביום 27.5.07, לאחר שהוגשו סיכומים מטעם הצדדים והערעור קבוע להשלמת טיעון בעל פה במועד קרוב. המבקשות לא הבהירו מדוע השהו את בקשתן זמן כה רב ובחרו להגישה בשלב כה מתקדם של ההליך. קבלת הבקשה בשלב זה עלולה לפגוע באופן קשה ביעילות ניהול ההליך ובאינטרסים של המשיבים. שנית, אף לא השתכנעתי כי צירוף המבקשות יתרום תרומה ייחודית לבירור הסוגיות שבמחלוקת. אמנם, לפי הנטען בקשה, המבקשת 2 היתה חברת מועצת העיר בתקופה הרלבנטית. אולם בכך, כשלעצמו, אין כדי להעיד כי היא בעלת ניסיון או מומחיות מיוחדים המצדיקים את צירופה כצד להליך. ככול שנפלו פגמים בהתנהלות העירייה, כנטען על ידי המבקשות, חזקה על ב"כ המערערים שייעשה מלאכתו נאמנה ויציג בפני בית המשפט את טענותיו בעניין זה. אכן, עיון בסיכומי המערערים מעלה כי טענותיהן של המבקשות ממילא נטענו במסגרתם (ראו לדוגמא סעיף 6 ו-11 לסיכומי המערערים) ולא הובהר כיצד העלאת טענות זהות גם על ידן יתרום להיקף הדיון או לעומקו. די בנימוקים אלה כדי להסיק כי העלות של צירוף המבקשות בשלב זה של ההליך עולה על התועלת האפשרית הטמונה בכך.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.