פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
2769/15
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המערערים:
1. החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ
2. יהודה אבידן
3. הרב אפרים וובר
4. ולדימיר גרשוב
5. שלמה רוטנברג
6. שולמית עמר
נ ג ד
המשיבה:
1. השבוע באשדוד בע"מ
המשיבים הפורמליים:
2. יובל שושני
3. אברהם ישראלוף
4. יובל אבגי
5. יואב די
6. דוד פרזינגר
7. שוקי בורנהיים
8. אורי חדד
9. אלי גינזבורג
10. מוני מעתוק
11. עו"ד הראל גולדברג
12. לאון בנלולו
13. איריס נפתלי
14. יוסי אסולין
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית
המשפט המחוזי בבאר-שבע בעת"ם 7795-03-12 מיום 2.4.2015 שניתן על- ידי השופט
א' ביתן
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט א' ביתן ) בעת"ם 7795-03-12 מיום 2.4.2015.
1.
ברקע הדברים מינויו של המבקש 2, מר יהודה אבידן (להלן: אבידן ), לתפקיד מנכ"ל המבקשת 1, תאגיד עירוני בבעלות עיריית אשדוד, מינוי אשר היווה מושא למסכת מתמשכת של הליכים בין המשיבה, תאגיד המוציא לאור עיתון מקומי, לבין המבקשים 1-2, עליה אעמוד בתמצית.
2.
מינויו הנוכחי של אבידן לתפקיד נעשה לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה ערעורים, אותם הגישו המבקשים 1-2, נגד פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, אשר ביטל מכרז קודם בגדרו נבחר אבידן לתפקיד (ע"ע 44262-09-11 החברה הכלכלית לפיתוח אשדוד
נ' חדד (30.10.2011)). מששב אבידן ומונה כאמור לתפקיד, בעקבות מכרז חדש, אשר לוּוה, לפי הנחיית בית הדין הארצי לעבודה, בידי נציג היועץ המשפטי לממשלה (פסק הדין מיום 2.4.2015, פסקה 6), עתרה המשיבה, בשנת 2012, לבית המשפט לעניינים מנהליים. בעתירתה ביקשה, כי בית המשפט יורה למבקשת 1 למסור לידיה מסמכים שונים הנוגעים להליך הבחירה, מכוח הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 (עת"ם 7795-03-12).
3.
ביום 18.7.2012 ניתן פסק הדין הראשון בעתירה, בגדרו נדחתה העתירה על הסף בשל אי-צירוף צדדים הנוגעים בדבר וכן אי-צירוף תצהיר. המשיבה הגישה ערעור לבית משפט זה (עע"ם 7210/12). בפסק דין מיום 12.6.2013 ניתנה למשיבה אפשרות לתקן את עתירתה. כך חוּדש ההליך בבית המשפט לעניינים מנהליים.
4.
בפסק דין שני בעתירה, מיום 4.5.2014, אשר ניתן לאחר שיג ושיח עם הצדדים במגמה לצמצם את יריעת המחלוקת, חִייב בית המשפט לעניינים מנהליים את המבקשת 1 למסור למשיבה תכנים הנוגעים לאבידן, הכלולים בשלושה פרוטוקולים שצוינו, לרבות פירוט שמם של הדירקטורים הדוברים. על כך הוגש ערעור לבית משפט זה, הפעם על-ידי המבקשת 1 (עע"ם 3473/14). בפסק דין מיום 5.1.2015, ביטל בית משפט זה, בהסכמת הצדדים, את פסק הדין מיום 4.5.2015. זאת, משלא צורפו דירקטורים כפי שנקבע בפסק הדין בעע"ם 7210/12 הנ"ל. נקבע, כי לאחר תיקון העתירה בהתאם, יחודש הדיון בעתירה בבית המשפט לעניינים מנהליים. כך נעשה, ולדירקטורים הנוספים אשר צורפו ניתן יומם לומר את דברם לפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
5.
בפסק הדין השלישי בעתירה, מיום 2.4.2015, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי אין לשנות מפסק הדין השני שניתן על-ידו ביום 4.5.14. בהתאם, הורה למבקשת 1 למסור למשיבה, בתוך 21 יום, תכנים הנוגעים לאבידן, הכלולים בשלושה פרוטוקולים שצוינו, לרבות פירוט שמם של הדירקטורים הדוברים. על פסק דין זה הוגש ערעור על-ידי המבקשים 1-2 וכמו כן על-ידי המבקשים 3-6 אשר כיהנו או מכהנים כדירקטורים במבקשת 1, ועמו הבקשה לעיכוב ביצוע שלפני.
6.
בהחלטתי מיום 22.4.2015 הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה לעיכוב הביצוע עד יום 29.4.2015, וכמו כן ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד להכרעה בבקשה.
7.
לאחר שנתתי דעתי על השתלשלות ההתדיינות המשפטית בין הצדדים כאמור, ובפרט על דברי פסק הדין מיום 2.4.2015, על הבקשה, ועל תגובת המשיבה, באתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מקבלת הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, מאותם הנימוקים לאורם החליט חברי, השופט י' דנציגר , ליתן צו עיכוב ביצוע בהחלטתו מיום 19.6.2014 במסגרת עע"ם 3473/14 הנזכר לעיל. כלשונו שם (פסקה 3, ההדגשות נוספו):
"יודגש, איני מביע עמדה כלשהי באשר לסיכויי הערעור וטענות המבקשת בערעור גופן. הנימוק העיקרי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא הוא שאם לא ינתן עיכוב ביצוע, הערעור יהפוך לתיאורטי במידה רבה ומכך יש להימנע... אכן, לעיתים אין די בחשש כי הערעור יהפוך לתיאורטי כדי להצדיק עיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן על ידי הערכאה הדיונית, שכן אין די בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין... אלא שבנסיבות המקרה מצאתי כי הנזק שיגרם למבקשת אם לא יינתן עיכוב הביצוע יהיה גדול בהרבה מהנזק שיגרם למשיבה 1, אם וככל שיתקבל הערעור בסופו של יום . לעומת זאת, אם יידחה הערעור לא תהיה כל מניעה להעביר את הפרוטוקולים לידי המשיבה שתוכל לעשות בהם שימוש על פי דין".
8.
אכן, הדעת אינה נוחה ממצב הדברים שלפיו כבר לפני שנה חויבה המבקשת 1, בפסק דין, למסור את המידע כאמור, מידע אשר, מטבעו, חשיבותו עשויה להיות רבה דווקא בעיתוי הסמוך לעשיית המינוי, לפני כשלוש שנים. עתה יהא על המשיבה לשוב ולהמתין עד להכרעה בערעור הנוכחי, ובכפוף לתוצאתו. דברים אלה נאמרים ותקפים הגם שנקבע (סעיף 10 לפסק הדין הראשון), כי המשיבה אינה פועלת בעניין דנן כגוף עיתונאי הרואה כחובתו לפעול למיגור שחיתות (כנטען על-ידה בסעיף 19 לעתירתה), אלא עומדים מאחוריה אישים בעלי עניין בסכסוך. עם זאת, דין הבקשה להתקבל, מהטעמים שצוטטו לעיל, על מנת שהערעור יוכל להיות אפקטיבי ולא תאורטי בלבד.
היה ובסופו של דבר ידחה הערעור, יוכל המכלול להישקל גם במסגרת פסיקת ההוצאות.
9.
אשר על כן, ניתן בזאת צו לעיכוב ביצוע פסק הדין, שיעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין בערעור.
ניתנה
היום, ט"ו באייר התשע"ה (4.5.2015).
ש ו פ ט