עע"מ 2795/21 א.ש. תעשיות אקולוגיה ישראל (2000) בע"מ נ. המועצה לענף הלול

1.

המשיבה 1, המועצה לענף הלול (להלן גם: המועצה ), היא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963. במסגרת סמכויותיה מכוח חוק זה, מספקת המועצה שירותי הוצאה ופינוי של תרנגולות מטילות מלולים ("מטילות" כהגדרתן בתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021), התשפ"א-2020; להלן: מטילות ) לאתר ייעודי או להטמנה עבור מגדלי עופות. לצורך מתן שירותים אלה, פרסמה המועצה בספטמבר 2020 מכרז פומבי 6/20 "למתן שירותי הוצאה ופינוי של מטילות ממשקי עופות" (להלן: המכרז) . המכרז כלל 3 שלבים: את השלב הראשון צלחו רק הצעות שעמדו בתנאי הסף שנקבעו במכרז; בשלב השני, ניתן לכל הצעה "ציון איכות" בהתבסס על 4 קריטריונים (משקל כל קריטריון נקבע במכרז; להלן: הקריטריונים ו- ציון האיכות ) : ניסיון בהוצאת מטילות או בהוצאת תרנגולות המיועדות לגידול לצורכי מאכל (להלן :

פטם ) מלולים; ניסיון בהמתת מטילות; ניסיון בפינוי מטילות; וניסיון קודם עם המועצה; בשלב השלישי (אליו עברו רק הצעות שקיבלו לפחות 15 מתוך 40 נקודות בציון האיכות) שוקלל ציון האיכות עם ניקוד שניתן להצעה הכספית (לרכיב הכספי ניתנו 60 נקודות) ונבחרה ההצעה שקיבלה את הניקוד המשוקלל הגבוה ביותר. המבקשת והמשיבות 5-2 הגישו הצעות במכרז. יוער כבר עתה כי המבקשת שימשה כקבלן פינוי המטילות ב-15 השנים שקדמו למכרז דנן. ציון האיכות של הצעת המבקשת היה הגבוה ביותר, אך הצעת המשיבה 2 הייתה הזולה ביותר ובשקלול ציון האיכות עם המחיר, קיבלה המשיבה 2 את הציון הגבוה ביותר במכרז. במכתב מיום 25.11.2020 הודיעה המועצה למבקשת היא אינה הזוכה במכרז.

2.

המבקשת עתרה נגד זכיית המשיבה 2 במכרז וביום 8.4.2021 דחה בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' סגנית הנשיא צ' צפת ) את עתירת המבקשת. בית המשפט דחה את הפרשנות שהוצעה על ידי המבקשת לשניים מבין הקריטריונים שנגעו לניסיון קודם. נקבע כי אימוץ פרשנות המבקשת הייתה מובילה לזכייתה מאחר שהיא היחידה בעלת ניסיון קודם בהתאם לפרשנות זו. בהמשך לכך, קבע בית המשפט שהחלטת ועדת המכרזים להעניק להצעת המשיבה 2 ניקוד חלקי ברכיבים אלה היא החלטה סבירה ושאין מקום להתערב בה. זאת ועוד, בית המשפט דחה גם את טענתה של המבקשת שבחינת ציון האיכות לא נעשתה על ידי אנשי מקצוע; וכן את הטענה שהופנתה להצעת המחיר של המשיבה 2, שכללה שלוש ספרות לאחר הנקודה העשרונית בניגוד להוראות המכרז שהתירו רק שתיים. בית המשפט ציין שוועדת המכרזים הסירה את הספרה השלישית ופסק שלא מדובר בפגם מהותי שבגינו יש לפסול את הצעת המשיבה 2 וכי החלטה זו של הועדה הינה במתחם הסבירות.

3.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שלפניי. בגדרה של הבקשה עותרת המבקשת כי אורה על התליית ההכרזה על המשיבה 2 כזוכה במכרז וכי יוצא צו ביניים שיאסור לבצע כל פעולה למימוש זכייתה של המשיבה 2. לטענת המבקשת סיכויי הערעור טובים וזאת מאחר ששניים מתוך שלושת מרכיבי האיכות כוללים ניסיון בעבודה עם מטילות כהגדרתן במכרז, ניסיון שאין למשיבה 2. לפיכך, לגישת המבקשת, המשיבה 2 לא הייתה זכאית לקבל את הציון שקיבלה, ולא הייתה אמורה לעבור לשלב השלישי במכרז. עוד מצביעה המבקשת על שורה של פגמים במכרז שמעידים, כנטען, שסיכויי ערעורה טובים. לעניין מאזן הנוחות נטען כי ככל שלא יינתן הסעד המבוקש, המשיבות 2-1 יקבעו "מסמרות ועובדות בלתי הפיכות" בתוצאות המכרז (שלשיטת המבקשת יש להתייחס אליו כמכרז להקמת מערכות). עוד נטען כי האינטרס הציבורי לשמירה על דיני המכרזים מוליך אף הוא לקבלת הבקשה.

4.

בתשובתה טענה המועצה כי בניגוד לעולה מהבקשה, כבר ביום 31.3.2021 (מספר שבועות לפני הגשת הערעור והבקשה דנן) הסתיימה ההתקשרות בין המבקשת לבין המועצה והחל מיום 1.4.2021 מספקת המשיבה 2 את השירותים נושא המכרז. משכך, נטען, הצו המבוקש אינו צו לשימור המצב הקיים אלא צו לשינויו. זאת ועוד, היעתרות לצו המבוקש תותיר את המועצה ללא גורם שיוכל לספק שירותים חיוניים לענף ההטלה. מתן הסעד הזמני במקרה דנן ימנע, כנטען, פינוי מטילות ויוביל לנזק תברואתי, למחסור בביצים בשוק ולפגיעה בבעלי חיים. המועצה סומכת ידיה על פסק הדין, וטוענת כי לא נפל פגם בניקוד שניתן להצעת המשיבה 2 או בעבודת ועדת המכרזים.

5.

בתשובתה, מצטרפת המשיבה 2 לטענות המועצה. המשיבה 2 טוענת כי אין עילה להתערב בזכייתה במכרז ויש לדחות את טענות המבקשת נוכח השיהוי בהתנהלותה ובשל חוסר תום ליבה. המשיבה 2 מציינת אף היא כי הצו המבוקש מכוון לשינוי המצב הקיים, שכן היא כבר מפעילה את השירותים נושאי המכרז ואף הוציאה הוצאות רבות לצורך מימוש זכייתה במכרז. לעניין סיכויי הערעור, המשיבה 2 אף היא סומכת ידיה על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים וטוענת כי הצעתה עמדה בכלל תנאי המכרז.

6.

לאחר שבחנתי את הבקשה, נספחיה, והתשובות לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, על המבקש לעכב ביצוע פסק דין להוכיח התקיימותם של שני תנאים המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי סיכויי הערעור טובים; והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש (עע"ם 7099/20 עיריית טירה נ' עבד אלפתאח נאסר , פסקה 6 (10.11.2020); עע"ם 6920/13 נטו אינווסטמנט בע"מ נ' חברת רכבת ישראל בע"מ , פסקה 5 (20.10.2013) ). במסגרת תנאי אחרון זה – הוא אבן הבוחן המרכזית לבחינת בקשות מהסוג דנן – נדרש המבקש להראות כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם תידחה בקשתו והערעור יתקבל בסופו של יום. במקרה דנן, ומבלי שאקבע מסמרות בסיכויי הערעור, סבורני כי שיקול מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. כל שטענה המבקשת בנוגע לשיקול זה הוא שאי מתן הצו יוביל לקביעת עובדות בשטח ולהוצאתו לפועל של המכרז. דא עקא, כפי שצוין בתשובות, המשיבה 2 כבר החלה במתן השירותים נושא המכרז ולמעשה התקשרותה של המבקשת עם המועצה הסתיימה עובר להגשת הערעור והבקשה דנן. כמו כן, היעתרות לצו המבוקש בשלב זה תביא, כעולה מעמדת המועצה, לפגיעה באספקת השירותים נושא המכרז למגדלים השונים. לבסוף, המבקשת לא הבהירה בבקשה מדוע, ככל שבסופו של יום יתקבל ערעורה, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו וליתן לה פיצויים בגין נזקיה ( עע"ם 205/14 המועצה המקומית חורפיש נ' קרינה בניה ופיתוח בע"מ , פסקה 9 (28.1.2014; עע"ם 3154/13 לאופר תעופה – גהי בע"מ נ' אירוהנדלינג בע"מ , פסקה 9 (19.5.2013)). משאלה הם פני הדברים, איני סבור כי הבקשה דנן מגלה עילה למתן הסעד המבוקש.

הבקשה נדחית אפוא, המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1 ו-2 בסך 3,000 ש"ח לכל אחת.