עע"מ 298/08 פלוני נ. שר הפנים

השופט א' א' לוי:

המערערת, תושבת ישראל, נישאה בשנת 1996 למערער, ולבני הזוג נולדו 6 ילדים. בשנת 1996 הגישו המערערים בקשה לאיחוד משפחות, ומשזו אושרה החל המערער לקבל היתרי שהייה בישראל שתוקפם הוארך מפעם לפעם. באוגוסט 2006 הוחלט שלא ליתן לו עוד אישורים מסוג זה, והדבר נומק במניעה ביטחונית שמקורה בכך שאחיו של המערער עוסק בסחר בנשק. עתירה שהגישו המערערים נגד אותה החלטה, נדחתה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, ומכאן הערעור שבפנינו.

סעיף 3ד' לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, קובע כי לא יינתן היתר לשהייה בישראל או רישיון ישיבה לתושב האזור, אם נמצא על ידי גורמי הביטחון המוסמכים, כי הוא או מי מבני משפחתו (ואח בכללם) עלול להוות סיכון בטחוני. נוכח הוראה זו לא נותר לנו אלא לבדוק אם יש ממש בנימוק שניתן בעניינו של העותר, ולצורך כך הוצג לנו, על דעתו של בא-כוח העותרים, חומר חסוי. לאחר שעיינו בחומר זה שוכנענו כי בהחלטת המשיבים לא נפל פגם, ומכאן דעתנו כי דינו של הערעור להידחות, וכך אנו עושים.

רשמנו בפנינו את הסכמת המשיבים, כי ככל שיגיש המערער בקשה חדשה לקבלתו של היתר כניסה או שהייה בישראל, תיבחן הבקשה מחדש תוך קיומו של שימוע.