עע"מ 3050/08 yang shahu a נ. משרד הפנים

1.

בפניי "בקשה דחופה למתן פסק דין בערעור".

2.

המבקש, עובד זר, נעצר בתאריך 25.1.08 בחשד לעבירות סחיטה באיומים והחזקת סכין. לאחר שימוע שנערך לו בפני הממונה על ביקורת הגבולות, החליט הממונה על הרחקת המבקש מישראל והשמתו במשמורת. בתאריך 3.2.08 אישר בית הדין לביקורת שוהים בלתי חוקיים את צו המשמורת. המבקש הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב (עת"מ 1223/08), להורות למשיבים לבטל את צו ההרחקה ולאפשר לו להמשיך לעבוד בתאגיד שהעסיקו קודם להשמתו במשמורת.

בית המשפט הנכבד קמא (כב' השופטת

ש' ברוש ) דחה את העתירה ככל שהיא הופנתה כנגד החלטת המשיבים להרחקת המבקש מן הארץ, בהוסיפו כי "לאור המסקנה אליה הגעתי, אין עוד צורך לדון בעתירה הנוספת לשחרר את העותר ממשמורת, לאחר שב"כ העותר ויתר על טענה זו, במידה ובית המשפט ידחה את העתירה". בית המשפט קמא קבע עוד כי ביצוע של פסק הדין יעוכב עד להגשת ערעור לבית המשפט העליון. על פסק הדין אכן הוגש ערעור. במקביל, הגיש המבקש "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע", בגדרה התבקש בית משפט זה "להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא מיום 31.03.08 בעתמ 1223/08 וליתן צו ביניים המונע את הרחקת המבקש, וזאת עד למתן פסק דין בערעור". בתאריך 3.4.08 קבעתי כי יינתן סעד ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין, ו"לפיכך לא יורחק המבקש מישראל – וזאת עד להחלטה אחרת". כן הוריתי למשיבים למסור את "תגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע" עד לתאריך 10.4.08. תגובה כאמור לא נמסרה, אף שנראה כי ההחלטה הומצאה למשיבים.

3.

בהיעדר תגובה מטעם המשיבים, הגיש המבקש את בקשתו "למתן פסק דין בערעור", וזאת "באופן שיורה ראשית על שחרורו של המערער ... ובאופן שיאופשר לו להמשיך להיות מועסק בישראל ...". לחלופין, ביקש המבקש, כי יינתן צו ביניים "כמבוקש בבקשה למתן צו ביניים", עד למתן פסק דין סופי בעתירה, וכן ביקש "להורות על שחרורו של המבקש בתנאי ערובה שייקבעו".

4.

מן הטעמים המפורטים בבקשה לעיכוב ביצוע, ובהיעדר תגובה מטעם המשיבים, יש מקום למתן צו הביניים, אשר התבקש בגדרה של הבקשה לעיכוב ביצוע. עם זאת, צו הביניים המבוקש לא כלל (ולכאורה – גם לא יכול היה לכלול) בקשה לשחרורו של המבקש ממשמורת, כי אם רק צו "המונע את הרחקת המבקש", כאמור לעיל. יוזכר עוד כי פסק הדין שהמבקש ביקש לעכב את ביצועו, כלל לא דן בשאלת ביטול המשמורת, כאמור לעיל. בנסיבות אלה, היעדר תגובתם של המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע מצדיק את הוצאת צו הביניים, המונע את הרחקתו של המבקש, עד למתן פסק דין בערעור. מאידך גיסא,

היעדר התגובה אינה יכולה לשמש בסיס לצורך מתן הוראה לשחרורו של המבקש ממשמורת, ובוודאי שלא לצורך "מתן פסק דין בערעור".

5.

לאור האמור, ניתן בזאת צו ביניים המונע את הרחקת המבקש, וזאת עד למתן פסק דין בערעור. עם זאת נדחית הבקשה למתן פסק דין בערעור.